ביקורות ספרים על הספר סיפורו של מר זומר





ביקורות ספרים על הספר סיפורו של מר זומר


מיין לפי: הצג כ:

במרכזה של הנובלה הקצרה והיפה דמותו של המספר, שחוזר אל תקופת ילדותו כשהתגורר בכפר גרמני קטן ושליו לחופו של אגם, ומר זומר המבוגר שזהו כביכול סיפורו. המספר משתף אותנו בזכרונות מילדותו ובשגרת חייו בכפר. ביניהם על התחביב שלו לטפס על עצים, או על הפעם ההיא שילדה מהכתה אותה אהב החליטה שהיא רוצה להצטרף אליו להליכה, שהוא עושה לבדו כל יום לאחר יום הלימודים, ועל ההכנות והתכנונים שעשה. על הפעם הראשונה בה רכב על אופניים ועל שיעורי הפסנתר עם המורה הזקנה והמרשעת. ומה עם מר זומר? ובכן, מר זומר משוטט בדרכים. אנשי הכפר כולם שמעו עליו וראו אותו כשהיה יוצא לשוטט אך א... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 30
גות'אם
לאחר שסיימתי לקרוא את הספרון הזה, אני משוכנע שכותרת הסיפור "מר זומר" מטעה. אינני סבור שזו כוונת זדון, אלא דרכו המעניינת של זיסקינד להביא אותנו הקוראים אל העיקר: העיקר הוא אנחנו, החברה, ולא היחיד, חריג ככל שיהיה. הסיפור מסופר דרך זוית ראייתו של ילד גרמני, הנתקל במר זומר מספר פעמים במהלך ילדותו. הוא מסופר בפרספקטיבה של כמה עשורים. לא ברור מדוע בחר המספר לספר את הסיפור וזה גם בעצם לא משנה. לדעתי, מה שחשוב הוא – ויש להגיע עד לתום הסיפור כדי להבין זאת – שהסיפור הזה הוא עלינו. על מר זומר איננו יודעים כמעט דבר. מה גורם לו לצאת לצעדות. למעט תקרית שולית אחת ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 69
לפיד
נפל לידי הספר הקטן והנחמד הזה. הסופר ידוע לי מהסיפור הבלתי נשכח בשם "הבושם" שעד היום אני זוכר את הריח שלו. הסיפור הוא סיפור ממש, ממש קטן אבל זה הקטן גדול הוא. לכאורה לא קורה הרבה - חיים די רגילים של ילד די רגיל. בכל זאת הסופר מצליח להפליא ולהעביר את הרובד הנפשי בצורה מעוררת כבוד. הגיבור מצליח לרתום אותנו לעגלתו והסיבות למעשיו. למי מאיתנו לא קורה שהוא מוצא עצמו מעורב בחיים של האחר בצורה מיוחדת כזו או אחרת. אנחנו לא תמיד נותנים לעצמנו דין וחשבון על אפשרויות ההשפעה שלנו על האחרים והיכולת שלנו לעזור להם. לעיתים אנו גם משפיעים מבלי שהאחרים יודעים ולעיתים א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 62
יהוד
קורה לעתים רחוקות שאפשר להגדיר ספר בשתי הגדרות הפוכות ולדייק. הספר הזה מקסים ואפל. "מקסים" מתפרש בעיני כמשהו מואר, ברור, חינני, שאפשר לתקשר איתו בקלות, ו"אפל" הוא משהו המסתיר סודות, לא ברור, מטריד וחסר אור. הספר הזה הוא עבורי שתי ההגדרות באותה מידה. הסיפור הוא של ילד המתבגר בכפר קטן בגרמניה: הוא מספר בכנות שובת לב על עצמו ועל חוויותיו: איך למד לרכוב על אופנים (שימו לב! יופי של תאור!) כדי שיהיה לו איך להגיע לשיעורי פסנתר עם מורה מהגהינום. איך התאהב בילדה שלומדת איתו וכל ההכנות הקפדניות שלו לפגישה איתה לא צלחו. איך הגיע יום אחד לייאוש מוחלט מחייו ומה עשה. ו... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב
זוהי הנובלה הראשונה שקראנו במסגרת מגמת ספרות - והנובלה הראשונה של זיסקינד שאי פעם קראתי, והיא השאירה לי טעם מתוק בפה. התמימות והכנות הילדותית, שני דברים שאני נורא אוהבת למצוא ביצירות ספרותיות, קרצו מהמילים וממה שמאחוריהן בכזה חן (וגם כן מהציורים הכל כך יפים, ששידרגו את הספר מאוד!) זה ספר שיש בו גם תהיות וגם תובנות, ומעבר לדברים שמבהירים את עצמם עם הזמן הוא כולל בתוכו גם שאלות שנשארות ללא תשובה. הוא גרם לי לחשוב, להיזכר, לתהות, לחייך. חייכתי המון תוך כדי קריאה. אפילו צחקתי קצת לעצמי. אנשים שישבו לידי באוטובוס הסתכלו עליי מוזר - טוב, את זה שמעתי רק בדיעב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 29
ישראבלוג
בת 31
המרכז
הנובלה המקסימה הזו אפופת מסתורין בעיניי לפחות, יש בה את הסיפור המוביל שבמהותו מדבר על חוויות ראשוניות אל מול בדידות וזקנה, אבל יש בו משהו שהוא לא סגור הרמטית שהוא מתמוסס אל תוך הלא נודע. נראה כאילו זיסקינד בחר להוביל את הקוראים במסלול בו הכל ברור לצד שאלות הנשארות ללא פתרון, כדי לגרום לו לעצור לרגע ולתהות על מהות החיים מהי. יכולת הכתיבה של זיסקינד מופלאה, התרגום מוצלח, האיורים מוסיפים לתחושת אווריריות לצד כובד שגורמת לחוסר נוחות בהתנהלות. הספר הזה מעורר תחושות, ללא ספק.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 42
כפר סבא
בסיפור הזה מספר ילד גרמני על ילדותו ובגרותו - טיפוס על עצים, חברה ראשונה, רכיבה על אופניים, לימודי פסנתר, אגדות האחים גרים כאשר במקביל אנו מתוודים למר זומר שעל שמו הנובלה. זהו איש מבוגר שכל היום הולך והולך... ואף אחד בעצם לא יודע את הסיבה האמיתית לכך. חושבים שיש לו קלאוסטרופוביה. משפט אחד וקצר הוא אומר שפוגשים אותו ברחוב: "אולי תעזבו אותי במנוחה סוף סוף!" נראה שלמר זומר יש מה להסתיר והוא בורח מעברו - עברו של העם הגרמני. זו נובלה קצרה מקסימה ועטורת איורים מרהיבים שמעלה גם שאלות אודות הדור שלאחר המלחמה והתמודדותו עם העבר. ספר מרשים ומעורר הערכה. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ