ביקורות ספרים על הספר אליזבת קוסטלו - ספריה לעם #547

איזה פער עצום בין הכתיבה לתוכן. אני דווקא אוהב סגנון ולא משתגע על כל הדרמות והאקשן, אבל כאן הסופרת המשמשת כנראה אלטר-אגו לסופר מגלה טפח ומכסה טפחיים, ונותרת דמות לא מרתקת בעליל. מדי פעם בהרצאותיה ובאינטראקציה עם הקהל שלה יש רעיונות מעניינים על ספרות, על צמחונות, על דת אבל אלו נבלעים ברעיונות שחוקים, ועל אף הניסיון להימנע מהטפה ההטפה מצליחה להשתלט. כאמור, הסגנון מרתק אבל התוכן מתקשה מאוד לחדש. הספר בכללותו דמה בעיניי לגרסת קאבר ליצרות ספרות קודמות, ובכך הצליח ליצור בהן עניין מחודש. לסיכום, הייתי אומר שמדובר בסך הכול בתרגיל ספרותי מוצלח, אבל פחות כס... המשך לקרוא

דרור ניר קסטל

אין תוכו כברו אומרים? אז כן, אין תוכו כברו. כי כשקוראים את זה בפעם הראשונה התגובה המיידית היא WTF, למה לעזאזל לכתוב פרוזה כשמה שאתה רוצה לעשות זה לפרסם אוסף של מאמרים. מסופר פה על סופרת קשישה שכבר מזמן לא כתבה איזה ספר והיא נושאת הרצאות במקומות מכובדים יותר (נגיד אוניברסיטה) או פחות (נגיד ספינות שעשועים) ועיקר התוכן הוא ההרצאות האלה. רק שכתב את זה סופר, אחד המבריקים, והוא עושה פה מעשה אמיץ, כי החשש שלא יבינו את זה, יש לו כנראה על מה להתבסס. זה לא משל, מה שיש פה. זאת הדגמה. שיעור מופתי. כבר בשורות הראשונות קוטזי מבהיר כי נושא הספר הוא הספרות. הוא עושה את ז... המשך לקרוא

סוריקטה

וידוי: לא פעם ממש קשה לי, עד תיסכול מלנכולי, להיתקל בשיח-חכמה - באודיו, וידיו, או בפרינט - המתעסק ב'דבר האמתי' כמו אומנות אבסטרקטית, שירה, מוסיקה קלאסית, וכל העמוק שיש או שאין לספרות להציע, ואני הקטן עומד מן הצד מחריש וממש לא מצליח להבין על מה בעצם מדברים שם. כשאני כבר כן מצליח, זה רק מוסיף לתסכול ולתחושת ה"מה-לעשות?-אין-לי-את-זה". לא פעם אני משנס מותנים, אוזר אומץ ומנסה להבין משהו במוסף הספרים של הארץ, ושוב אני נאלץ להגיע למסקנה שאם כל הכבוד, אני כנראה לא מהאנשים החושבים. לפחות כך אני חושב. התאווה האמתית, שהפכה כבר מזמן למושא חלומות, היא שיום יבוא ואיזשהו מא... המשך לקרוא

מתלמד

לקראת סוף הספר. מודה שאת חלקו קראתי בדילוגים.הרבה תאוריות ופילוסופיה שלא יכולתי להבין,אבל המעטפת של הסיפור מעניינת.במיוחד אהבתי את נקודת המבט של אשה מאד מבוגרת על החיים.יש פה ושם בעיה עם התרגום,עם משפטים שלא נאמרים בעברית נכונה וחבל....(אולי זה נעשה במכוון?)... המשך לקרוא

צאלה

קשה לדרג את הספר כי אינו אחיד בטיבו. זו אסופה של הרצאות שהגיבורה נותנת/שומעת. ההרצאות די משעממות- אפילו הסופר מעיד כי אלזבת קוסטלו אינו דוברת מרתקת... אבל בסוף הספר יש חלקים נהדרים בהם מתוארת מערכת היחסים בינה לבין אחותה הקשישה וגם פרק נהדר הסוגר את הספר כולו. מיועד ל"מיטיבי לכת" בלבד... המשך לקרוא

נמנם