ביקורות ספרים על הספר עדן - ספריה לעם #545

כשאני חושב על תרבות השוליים של השמאל, שני מערכונים של החמישייה הקאמרית עולים לי בראש – באחד, קרן מור הצעירה עד מאוד מגלמת סטודנטית תל אביבית, ישובה על הדשא של האוניברסיטה, ומסבירה שהנשק היחידי שנותר בידי השמאל בארץ הוא כוסיות. בשני – קרן מור מגלמת סהרורית מוזנחת בתחנת אוטובוס, ופורשת את משנתה הפילוסופית לפיה כל העולם רוצה לזיין אותה. אפילו הפלסטינאים. יום אחרי הסכם השלום היא תשמע דפיקה בדלת ואז "שלום. אנחנו הפלסטינאים ובאנו לזיין אותך". אם שני המערכונים הללו יתייחדו ויביאו ילד לעולם, זה יהיה הספר "עדן". הספר הזה לא רק מקדש את תרבות השוליים השמאלנית... המשך לקרוא

שומר היערות

פשוט יצירת מופת קולוסאלית. ספר אדיר מכל בחינה שהיא. יעל הדיה היא סופרת פשוט אדירת מימדים, עם ראייה מרחבית, וקנה מידה סיפורי יוצא דופן ויוצא מן הכלל. ההתחלה היתה לי קצת קשה, אני מודה. איך הילדים אומרים? הרגשתי שקצת חפרו לי בהתחלה. אבל מרגע לרגע, מעמוד לעמוד, התמונה התחברה לי, הפסיפס הפך ליותר ויותר מדהים, שלא יכולתי לעצור. סיימתי "לאכול" (בתיאבון רב, יש לומר) את הספר, בפחות משבוע, והוא רבוי קסם, עדנה, חמלה, וכאב, ויופי. פשוט, כאמור, יצירת מופת בלתי ניתנת לתיאור. יישר כוח, יעל! ואנא, למען הדורות הבאים, תמשיכי ליצור. אוקיי?... המשך לקרוא

פסיכולוגית

ספר מרגש,כתוב טוב,מאוד מקומי-ישראלי.... המשך לקרוא

צאלה

לקחתי לידי במקרה את הספר, בזמן חופשת הלידה שלי. התחלתי לקרא ומן המשפטים הראשונים הכל היה מוכר. על הזוג שמנסה להרות, על החיים במושב המתחדש, על הסביבה וכו׳. הקרבה לחיי היתה כה גדולה שכל פעם הופתעתי, כאילו הסיפור מסופר ממש כאן, במושב בו אני גרה, בלב השרון ליד המכללה, עם המכולת האחת שבקושי עובדת, הקרבה לעיר והמרחק מתל אביב. בקיצור הכל הרגיש קרוב, ידוע ופשוט. אולי פשוט מדי. ככה גם הכתיבה של יעל הדיה. כמו סיפור שאתה מספר לעצמך עם כל התהיות והתלבטויות האינסופיות. בהמשך מרוב פשטות היה נראה כאילו נבנה קטרזיס על חלק מהדמויות ( עדיין לא הצלחתי להבין את הוא משתלב בה... המשך לקרוא

מנטה

לפני גיוסנו לצבא החלטנו חברתי ואני לגלות את קסמיה של סיני ולצאת לנופש בדאהב. הגענו לשם נרגשות, נלהבות ובעיקר בתולות רוצות באופן נואש לחזור לתל אביב כנשים אמיתיות, להכיר תיירים שבדים ואולי גם לשמור עימם על קשר (ולו רק עם שרוכי נעליהם). ארזנו שרוואלים, דרכונים ועם כריזמה של פולניות לפני התקף אסתמה יצאנו לדרך. מיותר לציין שהנופש היה מתחת לכל ביקורת: חדרים בעלי ניחוח ביוב ומזגן שרק הרעיש ולא ממש קרר. מצאנו מפלט בחוף היפה וקרני השמש הקופחת רק כדי לגלות שלקראת הערב גופנו התמלא שלפוחיות וכוויות ובחנות המכולת לא היה יוגורט אחד לרפואה וסבתא היתה מרוחקת... המשך לקרוא

shila1973

אני לא עושה את זה בד"כ, וגם לא מבינה את מי שעושה את זה- מי שכותב ביקורת על ספר מבלי לקרוא את הספר עד תומו. אבל הפעם אני חורגת ממנהגי כיוון שנראה לי שקריאת 250 עמודים מהספר הזה אומר שנתתי לספר הזה צ'אנס, אך מאחר ולמדתי לקח מספרים קודמים אני יודעת שאם לא נהניתי עד עכשיו מהספר הזה, כנראה שזה גם לא יקרה וחבל על הזמן שאבזבז בקריאת הספר. אז מה היה עד לעמוד שבו נשברתי סופית? - הצגת הדמויות בצורה ארוכה ומשעממת. בכל פרק מוצגת דמות אחרת מהספר תוך כדי סיפור ההיסטוריה שלה ושל אהבותיה, מידי פעם יש גלישות להווה שגרמו לי בשלב מסויים להפסיק לעקוב (וגם לנסות לעקוב) אם מה שא... המשך לקרוא

גלית

עדן עוסק בחודש אחד בחייהם של מספר משפחות אשר גרות כולן במושב פסטורלי ושקט. הסופרת מצליחה ליצור ניגוד חריף בין הפסטורליות של המושב לבין חייהם של הדמויות בסיפור. הכתיבה חדה ולעיתים הופכת את קרבי הקורא אך מומלצת ביותר. יעל הדיה היא סופרת מחוננת לטעמי, ואשתדל לקרוא עוד מכתביה. ... המשך לקרוא

yuli

אהבתי את הספר ואת סגנון הכתיבה - ממולץ... המשך לקרוא

שוש

למרות הציפיות הגדולות לאחר קריאת 'תאונות' ממנו נהנתי, 'עדן' לא עבר את 'מחסום ה-30' (קראתי עד עמוד 30 ולא החזקתי יותר מעמד...) מאכזב.... המשך לקרוא

אסנת קורן

קשה לומר על עבודה של מישהו אחר משהו רע . אם אתה 'טוב' , אתה יודע להעריך את ההשקעה . אם אתה מריר ומניאק , אפשר לבקר בחריפות ולקטול . אבל ממש ללכלך על ספר זה אומר שרגש התעורר בך בעקבות הקריאה שלו. ואולי זאת בדיוק הכוונה של הסופרת . שניגעל מעצמנו. אי אפשר להגיד שזה בדיוק רומן התבגרות מיוסר , שכן יש פה יותר מדי סצינות סקס. אי אפשר לראות בזה רומן ביקורתי שכן רוב הגיבורים בו הם קרבנות עלובים. וכמובן שאי אפשר לצאת פה עם אמירה פוליטית חברתית שכן האפיק הזה נעלם קצת לפני שמתחילים הזיונים. אז מכל המוטיבים האלה, מה שנשאר זה פחד משתק מלעשות ילדים , והנה, זכינו סוף סוף ... המשך לקרוא

יובל

הספר מתנהל במושב קטן במרכז הארץ שבעבר היה היו בו משקים חקלאיים - שעובר שינוי, מול העיר הגדולה. בספר מספר קטן של דמויות בנות המושב שהם גיבורי הספר : דפנה - שעוברת טיפולי פוריות ואלי - בעלה - עורך דין במקצועו שמנהל קשר אינטימי עם נערה מהמושב שהיא ביתו של מארק שחי במושב לא רחוק מגרושתו : אלונה. הספר מראה לנו את היחסים בין הזוגות, הכמיהה לתאוות בשרים ללא חום ורגש, נהמורכבות בחיי הזוגיות.עוד פן של החיים שקיים בסביבותנו.  ... המשך לקרוא

דני

מבלי להכנס לסינופסיס של הספר, הכתיבה כאן טובה ולא טובה- רוב הדמויות כתובות היטב, ובמיוחד עומק הכאב של האשה העקרה. גם התיכוניסטית (שמתנסה בסוגים שונים של קשרים ונעה בין לבטים דילמות ותפיסות שונות של עצמה) היא דמות שלמה ועמוקה, ויש דמות צדדית, של גבר מבוגר ובודד, שגם היא כתובה היטב, למרות שככל שהסיפור מתקדם היא קצת נעלמת, וחבל לגבי הסיפור- לא ממש נהניתי ממנו, אבל לא בטוח שזה אומר משהו, כי הספר בכל זאת משך אותי לקרוא בו וטילטל אותי ברגעים מסויימים ... המשך לקרוא

רעותית הגלבלומית

לקרוא ספר של 674 עמודים – זה מחייב את הסופר ליצור עניין, לאתגר, לגעת בנפש הקורא, למצוא את נקודת החיבור אל הקורא, לגרות את האינטלקט. שום דבר מזה לא קרה בספר "עדן" המתאר את המעמד הבורגני בארצנו. כשהספר מתחיל בפיהוק גדול... ואני מאלו שממתינה בסבלנות , נותנת צ'אנס לספר, קוראת לפחות 80 עמודים לפני שאני מחליטה להניחו בצד . במקרה הזה, הספר היה מ-ש-ע-מ-ם ועמוס בקלישאות. ואולי בחירתה של הסופרת לתאר את חיי השגרה האפורים של הבורגנים במדינתנו בצורה כל כך חדה דווקנית ומדוייקת, ללא תיבול- היתה טעות גדולה כי זה מה שיצר את השעמום הנורא. התיאור הכל כך מדוייק גרם לי לאבד ... המשך לקרוא

כוכי

ספר מופלא. פשוט מעולה. אמנם ארוך אבל בהחלט שווה כל מילה, כל תיאור, כל משפט. מומלץ בחום רב!!!... המשך לקרוא

קרנאור

נהניתי מאוד מקריאת הספר (הארוך!). כדרכה של יעל הדיה, הדמויות והסיטואציות מתוארות בצורה כל כך מדוייקת שממש מרגישים כאילו נמצאים בתוך הסצנה. גם דמויות המשנה מקבלות תשומת לב קפדנית. הסוף מפתיע ומעניין. הספר קצת ארוך מדי לטעמי וסובל מקצת גודש. יחד עם זאת - מומלץ ביותר.... המשך לקרוא

גלית

ספר נפלא, עלה על הציפיות שלי ממנו.... המשך לקרוא

ענבר נ.

ספר מדהים, אחד הטובים שקראתי, מרתק. סופרת שאהובה עלי ביותר.... המשך לקרוא

ליהי