ביקורות ספרים על הספר סיפורים מן הפרובינציה - הספריה החדשה #
|
|
|
|
"סיפורים מן הפרובינציה"- 10 סיפורים שכתב אנטון צ'כוב ואוגדה ע"י ההוצאה:
"מדובר כאן לאו דווקא בסתירות שבנפש האדם, אלא בסתירות שבין האפשרויות השונות להבין ולנמק את המתרחש בנפשו של האדם" (ע"מ 252, אחרית דבר מאת נילי מירסקי).
סיפור ראשון- "בביקעה":
סיפור שנכתב ב-1900 ומספר על אלמן בשם ניקופור שמחפש שידוך לבנו אניסים בכפר אוקלייבו ששוכן בבקעה. "בא יום החתונה. זה היה יום אפריל צונן, אך בהיר ועליז. מבעוד בוקר סובבו ונסעו באוקלייבו כירכרות רתומות לצמדים ושלישיות, מעותרות בסרטי צבעונין על רעמות סוסים (..) שימחה לרגל החתונה בבית הצ'יבוקינים. (ע"מ 16-15).
אניסים מתחתן עם ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אם אתם צריכים שהסופר ירחם עליכם - תחפשו ספר אחר.
כי צ'כוב לא מרחם.
הוא בועט לנו בבטן. הוא מזכיר לנו כמה קשה ואכזרית המציאות יכולה להיות.
התיאורים קשים: של עוני, של קושי, של ניוול.
אבל בתוך המציאות הזו (שבינינו מאפיינת גם את דוסטוייבסקי, וסולזניצקין ועוד) הוא מוצא גם את האור שברוח האדם, את החסד ואת המתום.
אני מאוד אוהבת את צ'כוב.
יש לו כמה סיפורים קצרים שאני זוכרת בתרגומים הישנים והטובים, אבל גם העברית בספר הזה עובדת.
והכי כיף שיש כאן סיפורים שלא קראתי בעבר.
מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את הספר קראתי לפני איזה עשרים שנה בערך ולא זכרתי ממנו הרבה, רק שהוא אסופת סיפורים מצויינת, זכרתי גם את הסיפור הנפלא 'חיי' ועוד איזה משפט וחצי מהסיפור 'בביקעה' שבו שואלת ליפה למה גם תינוקות סובלים לפני מותם, את סבלם של המבוגרים היא מבינה כי באה למחול על חטאותם, על כך עונה לה זקן נווד שאי אפשר לדעת הכול ושלציפור אין ארבע כנפיים כי ניתנו לה רק שתיים כי גם בשתיים אפשר לעוף, כך גם האדם הוא אומר לה, לא הכול הוא יכול לדעת, אלא רק חצי או רבע, כמה שנחוץ לו כדי לחיות את חייו, וזכרתי את המשפטים האלה בגלל שעל אף פשטותם יש בהם הרבה עומק, ובגללם קראתי בספר שוב. בסיפור 'הה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצטער, לא יכולתי לקרא אפילו את כל הסיפורים מרוב שיעמום. יש שם סיפורים שלמים על כלום, זה נורא (ע"ע "הסטודנט" - הוא הולך - פוגש מישהי - וממשיך ללכת)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כשבאתי לקרוא את הסיפורים הכפריים הללו, הראשונים שבהם היו אפילו אלימים למדי, אך לאחר מכן הם נעימים פחות או יותר. צ'כוב לא בא להקל על החיים של אף אחד. הוא קרוב לודאי אב רוחני לחנוך לוין. הוא לא שולף שפנים מהכובע ואין אצלו סינדרלות וסופרמנים. אצלו בני האדם הם סך כל תכונותיהם ואופיים, אין פריצת גבולות ואף אחד לא מתרומם מגבולות האני שלו.
וכך נקבע גם גורלם.
לא יכולתי לתת לו חמישה כוכבים כי בכל זאת אני מחפשת בספרים שאני קוראת קצת נחמה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכל הסיפורים המופיעים בספר זה, אהבתי במיוחד את 'חיי' (סיפורו של איש פרובינציה) סיפור על בן למשפחת אצולה ברוסיה ערב המהפכה, שמנסה לשנות את חייו חסרי התכלית מלאי הצביעות והשקר, על ידי פנייה לצורת חיים של פועל פשוט. לא ברור שהחיים שבחר עדיפים על החיים הקודמים אבל הוא דבק בהם במסירות מעוררת השתאות, בעיקר לאור העובדה שהדמות לא בהכרח משדרת חזון ודבקות, אולי יותר בנאליות והשלמה עם המציאות. פשוט ומקסים ביופיו...
בנוסף, מופיע בקובץ הסיפורים הזה של צ'כוב, לצד סיפורים ידועים יותר או פחות, הסיפור הקצרצר 'הסטודנט' שעליו מספרים שצ'כוב אמר: 'וכי איזה מין פסימיסט אני,... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוסף סיפורים מהמם! מדברים בעיקר סביב תחושותיו ומחשבותיו של צ'כוב עצמו. מומלץ ביתור לקרוא באוגד את "חיי" המפורסם בתרגום מופת של נילי מירסקי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
