ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 22 בפברואר, 2021
ע"י אושר
ע"י אושר
"סיפורים מן הפרובינציה"- 10 סיפורים שכתב אנטון צ'כוב ואוגדה ע"י ההוצאה:
"מדובר כאן לאו דווקא בסתירות שבנפש האדם, אלא בסתירות שבין האפשרויות השונות להבין ולנמק את המתרחש בנפשו של האדם" (ע"מ 252, אחרית דבר מאת נילי מירסקי).
סיפור ראשון- "בביקעה":
סיפור שנכתב ב-1900 ומספר על אלמן בשם ניקופור שמחפש שידוך לבנו אניסים בכפר אוקלייבו ששוכן בבקעה. "בא יום החתונה. זה היה יום אפריל צונן, אך בהיר ועליז. מבעוד בוקר סובבו ונסעו באוקלייבו כירכרות רתומות לצמדים ושלישיות, מעותרות בסרטי צבעונין על רעמות סוסים (..) שימחה לרגל החתונה בבית הצ'יבוקינים. (ע"מ 16-15).
אניסים מתחתן עם אקסניה הצעירה , ביתה של וארוורה למרות שהיא לא רוצה להתחתן עם בנו של אלמן זקן.
"עברו חמישה ימים. אניסים שעמד לנסוע לדרכו עלה אל וארווארה להיפרד ממנה(..) כואב הלב , ידידי שלי- כמה עוולות, ריבונו של עולם!. (ע"מ 20).
אניסים בנה של ורווארה ניפרד ממנה ונותן לה לחזור לחייה נטולי התשוקה עם ניקפור. לבסוף ניקפור האלמן
מקבל סוף טראגי מהסופר, וכפר אוקלייבו ואנשיו חוזרים למסלול חייהם.
סיפור שני- "ההגמון":
סיפור מ-1902 בה מאטוי ניקולאיץ' הוא הגמון חולני וצעיר שלא מרוצה מהעבודה שלו. יום אחד צ'כוב כותב לו סוף טראגי ואימו משופעת ילדים לא מאמינה שהיה לה בן, הגמון.
סיפור שלישי- "רצח":
סיפור מ1895 בו מסופר על רצח שיתבצע בכדי להשיג ממון:
"בחקירה העיד הז'אנדארם חד וחלק שיאקוב ואגליה הם שרצחו את מאטוויי כדי שלא ייאלצו לחלוק עמו ברכוש, ושמאטווי היו לו כספים משלו, ואם לא נימצאו הללו בעת החיפוש הרי מן-הסתם כבר הוציאום יאקוב ואגליה לצרכיהם. גם את דאשטוקה חקרו. היא העידה שהדוד מאטווי והדודה אגליה היו מתקוטטים יום יום בשל עסקי ממון וכמעט שבאו לידי התכחשות, ושהדוד מאטווי היה עשיר, שהרי אפילו לאיזה חמודונת פלונית נתן תשע-מאות רובלים מתנה" (ע"מ 84).
מאטווי ייפול לידיהם של דודיו שלא רצו לחלוק איתם את הירושה ועד סופם המר של כל הדמויות בסיפור.
סיפור רביעי- "חיי" (סיפורו של איש-מהפרובינציה):
האיש מן הפרובינציה מתחיל את חייו ביציאה מבית הוריו וחיפוש עבודה בזכות עצמו.
"מיסאיל", אמרה, "מה אתה עושה לנו?"
"שוב עזבתה את המישרה שלך...אמרה "הוא כמה נורא!" (..) חוס עלינו!" אמרה אחותי והזדקפה. "אבא שרוי בצער נורא ואני חולה, אני יוצאת מדעתי". (..) אני מבקשת ממך, מתחננת לפניך – בשם אמנו המנוחה אני מבקשת: חזור אל המישרה שלך". (ע"מ 95).
"קליאופטרה"- הכינוי לאחותו החולה, משיב לה אחיה, האיש מן הפרובינציה בסירוב, הוא מסרב לחזור לעבודתו האפרורית ברכבת. בהמשך הוא מתאהב בדובצ'ניה, אחותו, "קליאופטרה" זוכה לסוף טראגי. "האיש מן הפרובינציה" שמחפש את עצמו, בנובלה משנת 1896 שמאגדת את הקובץ חותם צ'כוב עם סוף פתוח.
סיפור חמישי- "שכנים":
בסיפור חייו של פיוטר מיכלווויץ שכתב הסופר ב-1892 מסופר על התלאות השונות בחייו, הסיפור לא מתפתח ונשאר עם סוף פתוח.
סיפור שישי- אריאדנה:
בסיפור משנת 1895 מספר על פרשת האוהבים בין הגיבורה אריאנדה עם איוון איליץ שמוחין.
"פעם, לפנות ערב, כשטיילתי על החוף, פגשתי בשאמוחין; בידיו היו צרורות גדולים של פירות (..) הנסיך מאקטויב כאן!- אוכל לנסוע לכפר לאבי!" (ע"מ 211).
שמוחין שמוכר הכול ומשעבד את חייו להיות עם אריאנדה והיא מצידה נוסעת לאיטליה ולרחבי אירופה, וחוץ מהידיד שמוחין חולמת על מחזר שרמנטי ועשיר. הסוף פתוח , אבל לא נראה לי שאריאנדה שמה יותר מדי על שמוחין.
סיפור שביעי- "וולודיה הגדול וולודיה הקטן:
בסיפור משנת 1893 מסופר על אוליה, אישה המאבדת בלידה את תינוקה.
"ויפה עשתה אוליה,", הוסיף בקול עמום. "לחיות במעמד של בת חסות, ועוד אצל זהב טהור כסופיה לבובנה- כאן היה ראוי לחשוב פעמים".
סופיה לבובנה לא תפתור את אוליה מלהיכנס למינזר.
סיפור שמיני- "בבית אבא":
בסיפור מ-1897 מחפשת וירה איוואנובנה קארדינה תוכנית הצלה מלגמור בעבודה פשוטה. היא כאמור חוזרת לבית-אביה ותולה את כול מפתחה בשידוך לרופא השרמנטי נשצ'אפוב. צ'כוב מיעד לה תוכניות אחרות.
סיפור תשיעי- "הסטודנט":
בסיפור משנת 1894 הסטודנט נטול השם של צ'כוב מטייל בטבע ומערער בחייו. הוא בין 22 ומאוהב בואסיליסיה. צ'כוב בסוף מאיר באור חיובי את ערעוריו האופטימי של הסטודנט.
סיפור אחרון- וולודיה:
בסיפור מ1887 מאוהב וולדיה- תלמיד כושל וחולני בניוטה מבית הספר בעודה לועגת עליו. mamaשלו מקבלת את השאריות. בסוף הסיפור משחק ווולדיה רולטה רוסית עם האקדח של אביו לאחר שמאס בחייו.
קובץ הסיפורים "סיפורים מן הפרובינציה" המאגדת שורה של סיפורים מסיפורי אנטון צ'כוב מביאה סיפורים עם פאן טראגי (בין שהסוף פתוח או לא). המוז'יקים העלובים שגיבורי הסיפור מנסים לברוח מהם ובדרכם מקבלים מצ'כוב סוף שגורם לתהות האם חיי מוז'יק הם הגרועים ברוסיה?
קובץ סיפורים שבא טוב עם החורף הקשה.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה תודה אושר
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
צ'כוב הוא מהמשובחים.
תודה על הביקורת.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
בת-יה, לא מתחייב, אבל הסיפורים נגמרים מהר מדי.
בכל מקרה אני לא מבטיח סוף טוב.
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
פרפר צהוב, אתגרת אותי. יש לי את הספרון הזה בבית, על מדף הספרים שלא קראתי,
וכל פעם אני מסתכלת על הספרון הזה, ועוזבת. עכשיו אנסה. ומקווה לא להתאכזב. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
דווקא אוהב את צ'כוב.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
סטרנברג, אל חשש. אין לי שום דבר נגד ספרות רוסית.
לא קראתי המון ספרות רוסית, אבל היו שאהבתי (בולגקוב, ווינוביץ', דובלטוב, ולאחרונה - פאוסטובסקי) והיו כאלה שלא התחברתי אליהם, לפחות עד עתה. לצ'כוב עדיין לא התחברתי. בילדותי קראתי סיפורים קצרים של צ'כוב בקבצים כגון "מבחר הסיפור העולמי" ודומיו, ולפני שנים אחדות קראתי את "ערבה" ועוד קובץ ששכחתי את שמו שיצא בהוצאת כרמל. אבל לא היה קליק. מנסיוני, הכל עוד יכול לקרות. :-) פרפ"צ, תודה על ההמלצה. |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
עמיחי, יש קובץ סיפורים של צ'כוב:
"מבחר סיפורי צ'כוב לבתי הספר התיכוניים" בתרגום זאב זמירי.
קרא, למשל, את הפתיחה המצויינת ל"אוכלי לחם חסד". יש לסיפור הזה גם תרגומים נוספים, אבל התרגום הזה נראה לי עדיף. התרגומים הישנים יותר עדיפים בעיני. "מעשה משעמם", למשל, תורגם ע"י נילי מירסקי בקובץ "פריחה שנתאחרה" ואחר כך עודכן לעברית יותר מודרנית כספר כיס, גם כן בתרגומה. התרגום הישן יותר טוב. strnbrg59, צ'כוב הוא דווקא יוצא הדופן אצל מורי. |
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
עמיחי, רק שלא תצטרף לנו למחנה של מורי הרוסופוב.
צ'כוב כתב המון סיפורים. אני מצפה שבמוקדם או במאוחר תעלה על אחד שידבר אליך.
אולי אין טעם להמליץ על סיפורים ספציפיים, אבל לדידי סיפוריו המוצלחים ביותר אלה הסיפורים שנוגחים, בצורה קומית, בפקידי ממשלה. צ'כוב הוא הסופר הרוסי הנגיש ביותר לציבור הלא רוסי: אין כל כך הרבה אזכורים למנהגי דת, והתקופה היא של רוסיה המאוחרת שכבר עברה הרבה מודרניזציה. |
|
אושר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה עמיחי, הסיפורים של צ'כוב הם על זמניים לעניות דעתי, היה לי קל להתחבר.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
יפה. תודה, אושר.
לא הולך לי עם צ'כוב. קראתי די הרבה סיפורים שלו, אבל אני לא זוכר אפילו אחד. לא נכנס לי ללב. אולי קראתי בעיתוי לא נכון בחיים. |
|
אושר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה strnbrg59, הכן ספר מעולה.
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
בין מעלותיו של הספר
יש לציין גם: שמות רוסיים מנוקדים (בדרך כלל), וכמות אדיבה של הערות שוליים על מונחים רוסיים (מידות, דת, ביטוים צרפתיים וכו').
|
|
אושר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה בתיה,הטכניקת כתיבה מעולה. אפשר להתגבר , בכול זאת ספרות רוסית.
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
יפה כתבת. אבל מי צריך היום סיפורים עם סוף טרגי?
אני בטח שלא. |
15 הקוראים שאהבו את הביקורת