ביקורות ספרים על הספר מעבר

ספר עב כרס שאם הצלחתי לחצות אותו היה בו משהו.... המשך לקרוא

רוני pery

עד אמצע הספר חשבתי את הסופרת לחופרת, סיפור עלילה לא מפותחת ממש בוסר על פסיכולוגית ג'ואנה לאנדר ללא חיות, ללא אופי, מאמצע הספר הסופרת מתגלה כגאון, העלילה קורמת עור וגידים בלי ליפול לקלישאות. לטפל בנושא רגיש ומפחיד בלי לערב דעות קדומות וקלישאות נפוצות. לפתח עלילה מותחת ומעניינת ללא מין, סמים ואלכוהול מגיע לה כל הכבוד. קראו, גלו סבלנות מבטיח לכם שתיהנו ..... המשך לקרוא

avner

מוות הוא הנושא הכי מסקרן את בני האדם מאז ומעולם. סיפורים נקשרו בו, ניסו לגלות את סודו. דימו לו דימויים, היקצו לו מלאך משלו, תכננו גן עדן וגהינום אליהם יגיעו המתים, דתות הבטיחו "תחיית מתים" ומדענים חיפשו את סוד חיי הנצח - בלי מוות. הספר הזה עוסק במוות. תאורים של "מסדרון חשוך שבסופו אור" "פגישה עם קרובים ואהובים שמתו" "ריחוף מעל הגוף והתבוננות בנסיונות ההצלה" מפי אנשים שמתו לרגע וחזרו לחיים כדי לספר מה קורה מהעבר האחר של החיים, שימשו את הסופרת כהשראה. גיבורת הספר ג'ואנה לנדרי היא מדענית החוקרת תופעות עס"מ חוויות על סף המוות. היא מראיינת אנשים שעברו החייאה... המשך לקרוא

yaelhar

לפני קצת יותר משנתיים נפטרה אחייניתי האהובה. ישבנו לצדה וצפינו בבעתה איך היא הולכת וקמלה תחת הסרטן האכזרי וחסר המעצורים שהחריב אותה עד תום. עד היום איני מאמין ואיני מעכל את זה לעומק. מאז אני מוצא את עצמי מתעניין בדרכי התמודדות עם שכול. והאמת שמאז ומתמיד ליוותה אותי חרדת מוות והנושא הזה תמיד ריתק אותי. המוות, או יותר נכון, החוויה החוץ גופית ודמוית החלום שמהווה את תחילתו, הנו המוקד בספר זה. ג'ואנה לאנדר היא פסיכולוגית קוגניטיבית החוקרת את אותה תחושה מסתורית של ריחוף ויציאה אל מחוץ לגוף ומעבר לעולמות אחרים, תחושה אשר כאלו שחוו מוות קליני וניצלו יכולי... המשך לקרוא

שומר היערות

אני לא מכיר הרבה ספרים עבי-כרס שנהנתי לקרוא אותם כפי ש-"נהנתי" מהספר הזה, כך שאם אתם שואלים אותי איך זה שהוא עוד לא זכה לעיבוד קולנועי (כמו שקורה היום ללא מעט ספרים טובים)? אז אני באמת לא יודע מה לומר לכם. העובדה היחידה שהרתיעה אותי לפני שקניתי את הספר היא שהוא יצא לאור בהוצאת אופוס ואומר שהוא מדע בדיוני ו/או לפחות מקוטלג ככזה, אז זהו שהוא לא. יש בעלילה שבו הרבה מן האמת, להבדיל כמו הרוקי מורקמי הוא מספר את הבדיות שלו כלכך טוב שגם משהו לכאורה לא הגיוני נראה לנו / אנחנו יכולים למצוא בו משהו כלכך אמיתי (מי לא הסתכל על השמיים וחשב לראות את הירח אחרת, אחרי שהו... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

אמרו את זה לפניי, אבל אי אפשר להגיד את זה מספיק: הספר הזה מרוח. את מה ש"קורה" שם בכמעט 800 עמודים אפשר היה לספר ב200. הספר מתחיל טוב ובונה סיפור שנראה מעניין ומתח טוב שמחזיק בערך שליש ספר. אבל אז הסיפור מפסיק להתפתח ונתקע על קו אחד מאוד מסוים שבשלב מאוחר יותר משתנה לדבר אחר (ה"הפתעה" שמכריזים עליה בתקציר הספר). ההרגשה שקיבלתי היא כאילו לוויליס היה רעיון מאוד טוב עם קווי עלילה כלליים, אבל באמצע התהליך נמאס לה לכתוב או שהיא פשוט לא ידעה לאן לפתח את הסיפור. האכזבה הכי גדולה מבחינתי (מעבר למתח שנבנה ונבנה עד שהספר כבר הופך מתיש כל כך שרק רציתי לסיים אותו וכבר ל... המשך לקרוא

קאיה

כמו אמן שמוציא אלבום בינוני, כמו סדרת טלוויזיה שחוזרת לעונה מביכה במיוחד, כך גם סופרים אהובים שספר חדש שלהם מתגלה ככישלון, מדגימים את האכזבה בצורתה הטובה ביותר, ועוד מאלצים אותך להתבאס בדרך. קוני ויליס היא מהסופרות האהובות עלי כבר הרבה זמן, ורבות דיברתי פה על השנינות והמקוריות של "המשכוכית", "מלבד הכלב" ו"ספר יום הדין". לשמחתי אפילו עוד כמה קוראים (קוראות, יותר נכון) גילו אותה, ככה שציפיתי מאוד לקרוא עוד ספר ולחלוק פה את ההצלחה. מה חבל שאחרי כל זה הספר מתגלה כאחד הספרים הכי פחות מוצלחים שקראתי לאחרונה, ועוד עם האורך המדהים של 887 עמודים, שיא אישי של ג'יי. ... המשך לקרוא

מירב

הפסקתי לקרוא באמצע, ואחרי 3-4 נסיונות כושלים לחזור לספר - אני מוותר. לספר יש פוטנציאל שלא מנוצל טוב. קוני ויליס יודעת לספר סיפור, לבנות דמויות נהדרות ויצור עלילה מקורית - גם בספר הזה אבל משהו לא עובד. "ספר יום הדין" זה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. לצערי פה יש פספוס. הסיפור מתאר את מחקרה של הגיבורה לנסות למצוא מה עובר על אנשים רגע לפני מותם. היא משתפת פעולה עם רופא שעובד על מחקר דומה שבו הוא מביא אנשים לידי חוויה של סף המוות. אחרי מספר כשלונות הגיבורה מחליטה לנסות את הניסוי בעצמה . הבעיה של הסיפור היא ההתקדמות היותר מדי איטית - צעד קטן כל פעם והרבה ... המשך לקרוא

איתי 81

מה זה הדבר הזה?! מריחה איומה של 788 עמודים.. לא ברור מה המחברת רצתה להעביר.. פשוט בליל של מילים שלא מובילים לשום דבר הספר לא השאיר שום חותם ולא עורר שום רגש ושום עניין.. אפשר היה לתמצת את כל ה"עלילה" ב50 עמודים. אם לא היה לי את החוק הזה שאומר ש"ספר חייבים לסיים" הייתי פורשת כבר ב50 העמודים הראשונים.. חבר'ה עדיף כבר לראות "מבט" (או "פסוקו של יום")... המשך לקרוא

Hope

לדעתי מדובר בספר החלש ביותר של קוני ויליס. הספר מלא אינפורמציה ולעיתים נדמה שלא יגמר לעולם . יחד עם זאת הוא מאוד זורם ומעניין. מומלץ לחובבי קוני ויליס ... המשך לקרוא

yuli

קראתי כבר ספרים של קוני ויליס - את ספר יום הדין, המשכוכית ואת מלבד הכלב. אף אחד מהם לא הכין אותי לעוצמה בה נשאבתי אל הספר הזה. לא הצלחתי להניח אותו מידי. ... המשך לקרוא

אבי נהיר