ביקורות ספרים על הספר אחוזות החוף - עמודים לספרות עברית #
|
באחד מספריו מספר דאגלאס אדאמס על אדם שקנה בתחנת רכבת עיתון וחבילת עוגיות, והתיישב על ספסל כדי לפתור את התשבץ בהמתנה לרכבת. בעוד הוא פותר ואוכל מן העוגיות לוקח גם האדם שיושב על הספסל מולו עוגיה מהחפיסה ואוכל אותה, ועוד אחת, ועוד אחת. לאחר זמן שבו הוא נדהם מהחוצפה, עלה אותו אדם לרכבת, וגילה את חפיסת העוגיות שקנה בריאה ושלמה אצלו בתיק, וכך מבין שלמעשה הוא גנב עוגיות של אדם אחר, ולא להיפך. במקום אחר קראתי אותו משחזר שוב את אותו סיפור, ורק אומר שצר לו על אדם אחר, שמסתובב עם אותו סיפור, רק בלי הפואנטה.
מה זה סיפור, בעצם? בעיני סיפור הוא כמו מסגרת, "פריים" של תמ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הסגנון הכתיבה היפיפה והפיוטי הוא שהחזיק אותי לקרוא את הספר עד הסוף. הסיפורים כתובים בהמון רגישות,אבל רוב הדמויות כל כך הזויות שבאמת קשה להזדהות איתן. חלק מהסיפורים תפסו אותי יותר וחלק פחות.
בשורה תחתונה-ספר לא משהו מבחינת העלילה של הסיפורים שבו,אבל הכתיבה(היפיפייה והפיוטית!)נותנת לו עוד כוכב אחד.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחרי שקראתי בשקיקה ובהנאה עצומה את 'שואה שלנו', עברתי ל'אחוזות החוף' ומה רבה האכזבה.
אולי בסדר הפוך של קריאה היה קורה לי אחרת.
קראתי את שני הסיפורים הראשונים, שהיו אמנם מיוחדים ומקוריים אולם התעייפתי ולא צלחתי את המשך הספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
גילוי נאות - אני לא אוהבת ספרים של סיפורים קצרים. בדרך כלל כשאני רואה ספר שבנוי מספורים קצרים ואפילו יש בו רק שני ספורים , אני לא קח אותו, מראש. בספור קצר יש לי לרוב תחושה שאני מסיימת אותו ורק חצי תאוותי בידי. תמיד אני רוצה לדעת יותר: על העלילה, על הגיבור, על המקום.
לעומת זאת אני אוהבת ספרים עבי כרס. כאלה כמו, "שואה שלנו" ו"בשבילה גיבורים עפים", ששם העלילות סבוכות, לגיבורים יש עומק ותולדות חיים ומסביבם קיימים אנשים נוספים שלכל אחד מהם תולדות חיים משלו והם מתקיימים במקום ובזמן מתמשך.
לכן כשראיתי את "אחוזות חוף", קיויתי שאולי אמיר גוטפרוינד שכתיבתו אהוב... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורים קצרים יפים לימים חמים.הם אמורים לרענן,לא מצריכים מחויבות עמוקה ודביקה ואינם מעיקים.אחרי שסיימתי את 'המלך הירוק' ואת 'שרתתי את מלך אנגליה' הארוכים החלטתי ללכת על משהו קליל.ואם כבר סיפורים קצרים,חשבתי לעצמי,למה לא את אלה של גוטפרוינד שהפכתי למעריצו עם קריאת 'שואה שלנו' ו'בשבילה גיבורים עפים'.
הבחירה ב'אחוזות חוף',תודו,הינה בחירה מחושבת ושקולה לאור השיקולים שציינתי לעיל.
אבל רצים למרחקים ארוכים לא מתאימים לריצות קצרות.
אם שאלתם את עצמכם פעם,ואם לא אז הגיע הזמן,למה אמיל זטופק,ה"קטר הצ'כי" המהולל רץ אך ורק ריצות ארוכות מכל הבא ליד:5000,10000,ואפילו מר... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאחר וזהו ספרו השני של אמיר גוטפרוינד שאני קורא, ברור שאני הולך ומפתח קירבה אל הטרובדור המחונן הזה ובספר השלישי אני בטח ארגיש כמו מישהו שקורא יצירה של קרוב משפחה או משהו... כי יש דבר-מה כל כך מיוחד בסגנון הכתיבה של גוטפרוינד, שמוביל אותך מיד לשאול ביחס לו ולספריו - איפה הייתם כל השנים ?!...
הסגנון הזה, נדמה לי שצריך לכנותו "אסוציאטיבי", הוא הסיבה הראשונה שאינה מאפשרת לקורא המסור לקחת הפסקות בזמן קריאתו : פתח בעמוד 7 בסיפור "היסטוריה" ושקע, כך נידמה לו, לכמה דקות קצרות ? הרים את ראשו וגילה שעברו להן כמעט שעתיים והוא כבר בסיפור "דוד אלבר", בעמוד 112...
הסיבה ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית איני חובבת סיפורים קצרים, תמיד מעדיפה לנעוץ שיניים ברומאן שלם. אבל כל מה שאמיר גוטפרוינד כותב אני קוראת...גם את רשימת המכולת שלו... אין ספק: שהשפה, הדמיון, ההומור, העומק הם מדהימים. אבל כאן , בספר הזה אין אחידות בין הסיפורים, חלקם נהדרים והאחרים פחות... בכל מקרה מומלץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
