ביקורות ספרים על הספר התיאטרון של מיקי שבת

כבד מתי כך שהתעיפתי בדרך ונטשתי... המשך לקרוא

רוני pery

פיליפ רות אני חושב יש הרבה שלא אוהבים אותו בגלל שיש לו הקטע הזה כמו הילדים האלה שבגיל ארבע אומרים "תחת" ונקרעים מצחוק ומתי שרואים שהגדולים עושים להם מבט כועס מבחוץ אבל צוחקים בלב שלהם הם עפים על עצמם. הוא לא עבר לו הקטע הזה. כל שניה הוא זורק איזה מילה יעני ציצי זיון וכל המילים האלה ומבסוט מעצמו שנראה לי שהוא מדמיין את החברות של אמא שלו עושות צקצוקים אבל ממשיכות לקרוא את זה עד הסוף. עוד דבר שיש אצלו זה שכמעט כל הספרים שלו זה על אותו אחד שאני חושב שזה הוא בעצמו. יש עוד סופרים שכמוהו לא ממציאים רק כותבים תמיד על עצמם לפי מה שאמרה רחל המשוררת. אליס מונרו א... המשך לקרוא

סימנטוב

בובה על חוט דק ההורים שלי סברו שילדות היא רק מסדרון לקראת הבגרות, ועל כן אין צורך להשקיע בתרבות לילדים. מבחינתם ילד הוא מבוגר קטן. במצב הזה לא בהכרח הייתה לי רק ילדות עשוקה, אלא גם יתרונות. די מהר הבנתי, שאם אין אני לי, מי לי, ופתחתי עצמאות בגיל די מוקדם. לעתים חיפשתי לעצמי את נושאי תרבות שעשויים לעניין אותי, מה שהפך אותי לסקרן המנסה לגלות חוויות חדשות כל פעם מחדש. כך רכשתי לעצמי כרטיס להצגת תיאטרון בובות, שסופר שם על דג זהב ומשאלותיו של הדייג. מאז אני אוהב תיאטרון בובות ואת הבובנאים, הבונים, מפעלים ומשחקים את הבובות, לכאורה מדובר במדיה לילדים מאוד ארכ... המשך לקרוא

רץ

Confusion של קינג קרימזון, עדיף באוטו, עדיף לבד, רק בווליום גבוה, מרק שעועית, כמה שיותר סמיך, הפרק האחרון של בנות גילמור עם כמה כפיות סוכר, אפשר קצת פיליפ רות, אבל לא הקנוניה נגד אמריקה, משהו יותר אישי. ככה זה. גם אם לא כולם גורמים לי להרגיש טוב, זה אזור שבו אני יודעת איך להיות. נוח לי. לפני כמה חודשים, אולי שנה, ניסיתי לקרוא שוב את פורטנוי ולא הצלחתי. לא רק שלא הצלחתי, אפילו מסרתי אותו כדי שלא יעלה על דעתי לנסות את זה שוב. יותר מידי אני, כלומר הוא, היה שם ולא היה לי כוח לזה. והנה בא מיקי שבת, הוא ועשר האצבעות שלו, וזה היה נעים, כלומר, נוח. מה יש בו? צורך מכוון לגר... המשך לקרוא

סוריקטה