ביקורות ספרים על הספר כמו אבלאר, כמו אלואיז - רומאן אהבה ושני סיפורים

על אהבה בימי חיי קראתי עשרות ספרים על אהבה, כל אחד מהם ניסה בדרכו הייחודית לגעת בנפשי. אחדים מבניהם הדהדו אל זיכרונות אהבותיי הנושנות והמעורפלות, בכך הן אפשרו לי לספר אותן לעצמי, להשיב את יופיין וכבודן שנדמה ונשתכחו. האם כעת הן ישובו לחיי כרוחות רפאים שאני מייחל לבואן. כמו אבלאר כמו אלואיז של אברהם הפנר, משך את תשומת לבי בזווית הייחודית שהוא מנסה לספר סיפור אהבה, באמצעות טקסט קלאסי, של מכתבי שני אוהבים, מורה ותלמידתו מימי הביניים, יצירה שמציינת את מושג אהבה העומד במבחני הזמן, כזאת שאומרים עליה שניתן לספר אותה לנצח, שהפכה למציינת אהבה כמושג טוטא... המשך לקרוא

רץ

למרות שזו היתה אמורה להיות ספרות מופת, ספרות לדוגמה, לא הרגשתי סימפטיה מיוחדת ל'כמו אבלאר, כמו אלואיז'. כמו כמעט כל ספר אחר שהיה לי נחמד אבל לא מצויין, גם כאן הסיבה היא שלא התחברתי אליו, לא הבנתי אותו - לא ברמה האישית, לא ברמה הרגשית, אולי אפילו לא ברמת התוכן - מה שהקשה עלי להתמסר לעלילה, לאירועים ולמשמעות, ולהפיק משהו חיובי מהם (כמו הנאה למשל, למרות שבקריאה יש הבטים משמעותיים ממנה...). צורת הכתיבה המיוחדת, זרם התודעה, היא, במפתיע, לא מה שהקשה עלי כ"כ. מדובר דווקא בכתיבה שהפכה את הספר ליותר חביב עלי, היות וזו צורת כתיבה שאני אוהבת במיוחד בגלל אותה סיבה הנ"ל - ... המשך לקרוא

עתליה

שלושת הסיפורים קשורים זה לזה. הסגנון הייחודי של הפנר מקבל כאן ביטוי בעיקר בתכנים האינטרטקסטואליים של הספר, ופחות בצורה. אבל יותר מכל הספר הזה הוא סיפור אהבה מכמיר-לב, זרוע סצינות מרגשות. התהליך של מורה מזדקן כשתלמידתו מלמדת אותו כיצד לאהוב, והויתורים שהוא עושה כדי להיות מסוגל לכך.... המשך לקרוא

עורכת