ביקורות ספרים על הספר אייכמן בירושלים - דוח על הבנאליות של הרוע





ביקורות ספרים על הספר אייכמן בירושלים - דוח על הבנאליות של הרוע


מיין לפי: הצג כ:

במקריות רבה התחלתי לקרוא את הספר במקביל לשחרור הסדרה בכאן 11, שחושפת את ההקלטות מהראיון שערך אייכמן בארגנטינה עם כתב הולנדי (חבר ss לשעבר בעצמו). בספר, ארדנט מתייחסת לקטעים מהראיון שפורסמו חלקית בשנות ה-60 ולא חשפו את הביטויים הדראמטיים, אבסולוטיים של אייכמן וגישתו הנלהבת לפתרון הסופי. אני לא מצליח להפסיק לחשוב מה הייתה כותבת אילו בזמנה היו משחררים את הראיון במלואו. מנקודת מבטה המרתקת, טוענת ארדנט דווקא לביסוס אייכמן כבורג מערכתי מציית לחוקי הרייך השלישי ובוחרת להציגו כתעלומה מלאת סתירות ואחד שאינו בהכרח היה תומך נלהב של הפתרון הסופי. כמובן שאייכמ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
בני ברק
אייכמן בירושלים- דו"ח על הבנאליות של הרוע", נכתב בעקבות המשפט של אייכמן הנאצי ב-1961, שחנה ארנדט סיקרה עבור ה-new-yorker בית המשפט: בית-המשפט בירושלים, שהפיק מעל 1,500 מסמכים עודות מהלך המשפט ונערך בתרגום סימולטני לשלל שפות. המשפט נעשה ע"פ החוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם והושפע ממשפטי-נירנברג בסוף המלחמה. אייכמן נלכד ע"י המוסד בארגנטינה שנה לפני, ותוך עשרה ימים הובא לירושלים. "הקנצלר אדנאואר צפה שהעניין יגרום למבוכה והביע חשש שהמשפט עלול "להעלות מחדש את כול הזוועות" ולעורר גל חדש של רגשות אנטי גרמניים ברחבי העולם, כפי שאכן אירע. (ע"מ 25). "מר האוזנר, לא נרתעה מ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 36
מארץ ישראל
הספר עוסק ברוע האנושי שמעסיק והעסיק אנשים לאורך דורות וגם כיום. בחרתי בספר הזה של חנה ארדנט פילוסופית יהודיה אמריקאית (נפטרה בשנת 1975) לבדוק ולהתייחס לנקודה חשובה זו בתולדות האנושות. מעט רקע: אדולף אייכמן נחשב בצדק לאחד המובילים במערכת רוע שהביאה להשמדת שליש מעמנו ורבים אחרים. כדי להבין עד כמה הלא איש הזה הצליח במעליליו שתוך שישה שבועות בלבד "דאג" בירוקטית-לוגיסטית לרציחתם של כשש מאות אלף מיהודי הונגריה ועשה זאת בכישרון רב. זכה להערכה רבה על כישוריו בקרב חבר מרעיו. הוא נתפס בארגנטינה הובא לישראל נשפט בישראל. כשהמשפט כאן היה אולי בפעם הראשונה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 75
ראשון לציון
את "אייכמן בירושלים" קניתי אחרי מין צירוף מקרים כזה שהחלטתי שלא ייתכן בצירוף מקרים, שהיקום מנסה להגיד לי משהו. זה היה ביום השואה בשנה שעברה, כשבשיעור חינוך המחנכת שלי זרקה כלאחר יד את המושג "הבנליות של הרוע" בשילוב עם שמה של חנה ארנדט. הסתקרנתי. באותו יום חזרתי הביתה, פתחתיי טלוויזיה ובדיוק שודר סרט על חנה ארנדט. טוב, אמרתי, מתחיל להיות חשוד. ואז נסעתי לקניון, ומה אם לא "אייכמן בירושלים" ניבט אליי ישר מהמדף הראשי. טוב, החלטתי, כנראה שמישהו שמה למעלה ממש רוצה שאני אקרא את הספר. "אייכמן בירושלים" נח על המדף שלי הרבה זמן, כמו שחישבתם. תמיד האמנתי שלכל ספר יש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 29
פתח תקווה
אנו תמיד נוטים לחפש את שורות המחץ כאשר אנו קוראים ספרים, בין אם ספרי עיון או סיפורת. חנה ארנדט מספקת כאלו בשפע. באמת. אותם אלו המסמנים בעיפרון בספריהם יסמנו את כל שני הפרקים האחרונים ויראו בהם את תמצית הספר. במילים אחרות, יטעו לחשוב שארנדט דוגלת ללא עוררין בגישה הפונקציונליסטית(ראול הילברג (The destraction of the European Jew)כריסטופר בראונינג(Ordianry men)), שהבריוקרטיה של הרייך הובילה במידה רבה לתוצאותיה של השואה, שלא הייתה תוכנית אב מותוות בחוטי ברזל אלא שהייתה קבלת החלטות כאוטית, שאייכמן היה כלול בה, בנוסף לתחרות אימפולסיבית שקבעו את המדיניות בשיאה של המלחמה כלפי ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 28
Tel Aviv
קראתי את ספרה של חנה ארנדט ברפרופים ודפדופים רבים עד שהגעתי לליבה. היא מתארת את אייכמן כבירוקרט קר ומחושב שפעל על פי הוראות שניתנו לו ולא מתוך שנאה ורצון לפגוע. היא מתארת במינונים כאלה ואחרים את משפט אייכמן כמעשה קרקסי שנועד ליצר קתרזיס לאומי ובמילים אחרות- די מיותר. חנה ארנדט היא ללא ספק הוגת דעות גדולה מאד, עומקי ההבנה שלה, חקירת הרציונל, הלוגיקה מעוררי השתאות, אבל ישנם דברים חשובים מחוכמה- אנושיות למשל, וחנה ארנדט ממעלה מגדל השן שלה שכחה שישנם אנשים פשוטים, שלא מסוגלים לרדת לסוף דעתה, לכך שאנשים ועמים זקוקים לקתרזיס, לפורקן, לעשיית צדק ועל כן משפ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 38
תל אביב
ההוגה והפילוסופית היהודיה גרמניה חנה ארנדט נשלחה לסקר בשנת 1960 את משפט אייכמן מטעם מגזין ה"ניו יורקר". את רשמיה היא הוציאה בספר זה, שבארץ נחשב אז וגם היום לשנוי במחלוקת, ולא תורגם לפי הבנתי לעברית עד שנת 2000. בספר - שרובו מסקר את ה"קריירה" של אייכמן ב-"S.S", ורק מעט ממנו מדבר על המשפט עצמו - מותחת ארנדט ביקורת קשה מאוד על התובע במשפט גדעון האוזנר (אז היועץ המשפטי לממשלה): היא טוענת שהוא היה בעצם שופר של בן גוריון והממשלה, ושהמשפט עצמו היה משפט ראווה שנועד להציג לעולם את הפשעים שעשו הנצים כלפי היהודים ופחות כלפי האנושות כולה. למרות זאת היא מציינת לטובה את ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 38
גבעתיים


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ