ביקורות ספרים על הספר סיפורה של ילדה יפה
| 		
				#
רק כשקראתי את "דבר המחברת ותודות", בסוף הספר, בו כתבה סיימון "לא רציתי לשנות את ההיסטוריה" הבנתי שזה בדיוק מה שהיא רצתה. לתת סיפור חדש לאנשים שהחיים התאכזרו אליהם. היא משתמשת בחופש היצירה של הסופר כדי לעשות את זה. הספר מעניין, אך אין יקום בו הסיפור הזה יכול היה להתרחש, פרט למוחה של סיימון בעלת הכוונות הטובות. 
נושא הספר הוא אנשים פגומים. מפגרים, חירשים, או מוזרים למראה. כל מה שלא עבר את בקרת האיכות של המפעל. בעבר (אולי גם היום, לא יודעת) העבירו את הפגומים האלה למוסדות והרחיקו אותם מהחברה וחלק מהמשפחות ניסו לשכוח את קיומם. הבושה שבהולדת ילד פגום היתה רב... המשך לקרוא					
			31 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?   |  | 
| 		
				הספר מספר את סיפורם של שני אנשים בעלי צרכים מיוחדים במציאות של שנות ה- 50 וה -60 של המאה הקודמת בארצות הברית. מה שהיה קורה אז היה מאוד פשוט, אם הילד לא היה כמו כולם היו שמים אותו במוסד סגור, ומה שהיה קורה מאחורי חומותיו זה לא ממש עניין מישהו, גם לא את המשפחות שלהם. 
הייתי נותנת לספר שלושה כוכבים, אבל מאחר והנושא הוא כה חשוב בעיניי אז החלטתי לתת לו ארבעה. לסופרת הבנה עמוקה על מה זה אומר להיות מישהו עם צרכים מיוחדים, אלה אנשים עם נקודות חוזק, רגשות, יכולות, גם אם כישוריהם הלימודיים אינם רגילים: הם יכולים להיות ציירים מעולים, יצירתיים, חברים טובים ועוד הרבה דב... המשך לקרוא					
			11 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?   |  | 
| 		
				'סיפורה של ילדה יפה' מפזר כבר מההתחלה גלים שמשכו אותי אחורה  בזמן. משהו בצבעים, בתמונות, באווירה הכללית וכן, כמובן גם אזכור  "דבילים", "אימבצילית בדרגה גבוהה" ,"בית הספר הממשלתי של פנסילבניה לחשוכי מרפא ולרפי שכל" " ,הכותנות הן לטובתם" והתבטאויות נוספות שמתארות תקופה חשוכה, גרמו לי להיזכר ב"הנשף" של אנה הופ.
אבל אם אצל אנה הופ, 'בית המשוגעים' הוא התפאורה המתבקשת שמלווה את העלילה מתחילתה ועד הסוף, ב'סיפורה של ילדה יפה' הוא רק ההתחלה.
ואגב, ממש כמו 'הנשף', גם ניחוח של 'פורסט גאמפ' המוכר והאהוב, רוחש כאן מאחורי הקלעים, כשהגיגים של "רפי -שכל", מתגלים כדבר הגאוני ... המשך לקרוא					
			5 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?   |  | 
| 		
				בעיני ספר מקסים ומרגש הנוגע בנושא כאוב: היחס לאנשים עם פיגור קל בארה"ב במהלך המאה העשרים. סיפור נוגע ללב של אנשים תמימים, רפי שכל (או שלא) שהושמו במוסד סגור , מבודדים מכל חברה נורמטיבית, לא מטופלים כראוי ונתונים לחסדיהם של אנשי הצוות.
הסיפור נמשך על פני כ -50 שנה עם ההתפתחויות שחלו בנושא זה (סגירת המוסדות ומעבר לדיור מוגן בקהילה)
נכון שאולי יש קצוות לא סגורים אך הסיפור מקסים וממליצה מאוד לקרוא אותו! (עדיין מתלבטת איזה דירוג לתת לו 4/5 כוכבים...)... המשך לקרוא					
			7 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?   |  | 
| 		
				ספר בינוני למדי. ציפיתי להרבה יותר ממנו. הוא עוסק בנושא מעניין, אך נכשל ו"הוחמץ" בדרך העברתו לקוראים. 
הספר מתאר עובדות אמיתיות על מוסד לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, שהיה קיים בארה"ב (הסיפור מתחיל בשנת 1968). היחס של צוות המוסד לחוסים בו היה מזעזע, כולל חוסר ההיגיינה, ההתעללויות, החוקים הנוקשים וחוסר הפרטיות. אחת מגיבורות הספר היא ליני- בחורה בעלת פיגור, כבת 20 (בתחילת הסיפור) שנאנסת ע"י אחד מהמטפלים הסדיסטיים של המוסד, נכנסת להריון ממנו ומצליחה לברוח עם ידיד אחר שלה (גבר חירש) מהמוסד למשך כמה ימים. 
הסיפור מאוד לא אמין ולא מפורט בו כיצד הצליחו השניים לברו... המשך לקרוא					
			אהבת?   |  | 
 
		 
					 
					 
					 
					