ביקורות ספרים על הספר רומן אמריקאי

אוהב את הכתיבה של יונתן גפן... המשך לקרוא

רוני pery

משהו לגמרי מוזר קרה לי בזמן שקראתי את הספר, שמעתי את קולו את גפן מדי פעם מקריא לי את הספר בקולו. קראתי בפרקי זמן ארוכים כי הספר הוא קצת מלנכולי ועם כל האירועים לאחרונה שהתרחשו בעולם החלטתי לקחתי ממנו מינונים קטנים. הרגשתי שאני שוקעת באיזה כורסא נינוחה וצוללת לעלילה הטעונה כל כך . וחשבתי האם החיים שלנו כאן לימדו אותנו לפתח עור של ציניות יהודית –ישראלית שלא כתובה בשום תנך. ולמה הכל כל כך טעון אתנו היהודים שאנחנו מתגלגלים לכל מני חורים בעולם כאילו אנחנו עדיין העם הנודד מציון שמעדיף את אמריקה המזייפת בעושרה ובכמות העניים שמתגלגלים על פתחה של הדמוקרט... המשך לקרוא

חני

יהונתן גפן בורך בכתיבה מעניינת וזורמת העלילה הייתה מעניינת ולא משעממת ... המשך לקרוא

chou

ספר מעולה, מרגש, נוגע ללב. יצירה מטלטלת של יהונתן גפן הגאון, אבל... עד כמה שהספר מדהים ומרגש ונוגע ו"הארד קור" חזק ועוצמתי - מגיע ציון גנאי להוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" וגם - מה לעשות - לעורך החתום על הספר, יגאל שוורץ. הספר, ובכן, איך לומר את זה בעדינות, פשוט מבזה את יהונתן גפן הגאון ואת יצירתו האדירה בכך שיש בו אינספור טעויות כתיב - כאילו שלהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר", מהגדולות והחשובות בארץ, אין תקציב למגיהה טובה שתבדוק את הספר לפני שהוא יוצא לאור. לעזאזל! הרי זהו ספר של גפן הענק, מהיוצרים הגדולים והייחודיים ביותר שלנו, אז לא מגיע לו מגיהה טובה שתעבור על ה... המשך לקרוא

פסיכולוגית

כמי שקרא את כל ספריו של יהונתן גפן (יש לי את כולם, למעט אולי כמה ספרי שירה) אני יכול לומר לכם באחריות שאי אפשר לקרוא את הספרים שלו מבלי לחוש הזדהות, רק שבניגוד אולי לסופרים אחרים עם יהונתן גפן ההזדהות צריכה להתחיל עוד לפני שמתחילים לקרוא בספרים שלו. הספר הזה הוא אחד הספרים ההכי טובים שיהונתן גפן כתב ופירסם בשנים האחרונות. מי שקורא את הטור העיתונאי שלו שאחת לכמה זמן גם יוצא לאור בספרים שמביאים מבחר מהם, כשהאחרון היה "עלייתו ונפילתו של ה-Y" לא יופתע כלכך ממה שנכתב בספרים, אני מוצא שיש ביניהם לא פעם הקבלה גם אם יהונתן גפן לא מתכוון ברומאנים שלו לכתוב על ... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

ספר מוזר ביותר. כל הזמן יש לך הרגשה שהוא מספר על עצמו. אתה מרגיש תלוש בספר. והסוף מוזר ביותר, אתה נשא באוויר. כאילו דה? לא כל כך משהו לא ממליצה.... המשך לקרוא

Mira

בין הספרים הגרועים שקראתי (אם לא ה-!) בתור ילדה שגדלה על ה"כבש השישה עשר" שעד כה מעורר השראה הרבה יותר מספריו למבוגרים של גפן, הייתה לי ציפיה לציניות, להומור בנוסף לנטיות להרס עצמי שקיימות במובן כזה או אחר בספריו האחרים, אבל הספר הזה פשוט מדכא, ועוד קיבלתי אותו מתנה ליום ההולדת... ... המשך לקרוא

נעמה

שתי מחשבות עלו בראשי כשקראתי את הספר הזה: האחת, מה היה עולה בגורלו ואם היה רואה אור, אילמלא היה מתנוסס עליו שמו של יוצר מוכר ומוכשר כמו יונתן גפן. השניה, עלתה כמנגינה ושורה משיר: "יונתן.. בוא הבייתה! קח רכבת קח אוירון וקח מתנה ענקית לעצמך.. בוא הבייתה" הטיב לתאר את הספר בעיני, בן 23 מנתניה, כאן באתר.... המשך לקרוא

אבא הוריד ראש

ספר מצויין ועצוב על בריחה ונפילה, מלווה בכתיבתו המופלאה של יהונתן.... המשך לקרוא

Dream Of Arcadie

כתוב בצורה קלילה לא מעמיק ומוסר השכל אחד לא צריך לנסוע רחוק כדי להצליח... המשך לקרוא

ronik

יהונתן גפן חוזר ללחם ולחמאה שלו: אלכוהוליזם, הורים לוקים בנפשם, זוגיות לא מתפקדת, קצת צבא, קורטוב ילדות במושב וביקורת על הישראלי המצוי. רק שבמקרה הזה, הלחם יבש והחמאה חמוצה. גפן פשוט ממחזר את אותם הנושאים בהם הוא עוסק באובססיביות ראויה לציון כבר לפחות עשור. כל מי שקרא את ספריו הקודמים ואת טוריו בעיתונות כבר יודע בעל פה לאן הולך הספר. במקרה זה, מדובר ברומן רדוד ומשעמם, ספר שאפילו לא ראוי להגדרה "ספר טיסה" בהיותו מרדים ובנאלי להפליא. נפילה חזקה של גפן. ... המשך לקרוא

nadav_hacohen

מהפחות מוצלחים של יהונתן גפן.... המשך לקרוא

ענת

יהונתן עובד פחות או יותר על אותו רעיון שהניע אותו לכתוב את כורסת השיש: האלכוהול, הבדידות והריחוק החברתי. בכורסת השיש הוא היה בלונדון - עכשיו בניו יורק. שם הוא סופר, פה הוא צייר ובכל מקרה הוא יהונתן. לא מחדש הרבה לקוראים שלו אבל מפתח במהלך הקריאה מספר תקוות קטנות (שמתנפצות די מהר) לעתיד טוב יותר בשבילו...... המשך לקרוא

SoCandide

עוד ספר מוצלח מבית היוצר של יונתן - לחובבי הכתיבה הגפנאית. תיאור מדויק אך מסיר שלווה של קורות העם הישראלי שגלה לאמריקה...... המשך לקרוא

Mike