ביקורות ספרים על הספר השיעור בגרמנית

אתה לא יכול להחליף את האבא והאמא שלך. גם לא יכול לברוח מהם מתי שאתה רוצה. לפעמים אתה חושב שאתה יכול אבל לא תמיד זה נכון וגם שאתה מצליח לפעמים השריטות נשארות ואתה תרגיש אותם גם אם תנסה להסתיר. זה ספר של דור שני אבל לא של פה. זה דור שני של גרמניה וזה ספר אחד הכי מעניינים שנפל בידיים שלי. אני קראתי אותו ממש לאט שאתה לא יכול לקרוא את זה מהר. כל פעם קראתי כמה דפים ואז הלכתי לקרוא דברים אחרים בגלל שהוא עושה לך שכל הזמן תחשוב. גם אתה מרגיש אותו.  מה שאתה כל הזמן מרגיש זה הקור. לא רק בגלל שהם גרים שמה על יד המבורג באיזה איזור שיש שמה שניים וחצי כפרים עם כמה אנשים... המשך לקרוא

סימנטוב

זה ספר שונה לגמרי ממה שקראתי עד כה. הנושא לא קל ומעורר רתיעה ועדיין זאת היסטוריה שיכלה להתרחש במציאות במלחמת העולם השנייה. המלים נאצים ויהודים לא מוזכרות בספר, אבל על פי תיאורים מפורטים של הדמויות ורמזים למכביר, אפשר לנחש מי הבוחשים בקדירה. לא ברור אם מקס הצייר יהודי, אבל כאשר אשתו דיטאֶ נפטרת ממחלה קשה, נכתב שכיסו בסדין את המראה שלמראשותיה ולפי זה, אפשרי להסיק אולי, שהיא הייתה יהודיה. מאידך עשו לה לוויה נוצרית על פי כל כללי הטקס. זיגי יֶפזן, נער בגיל עשר, הוא הדובר בספר. זיגי תלמיד בית-ספר לילדים קשי-חינוך בצפון גרמניה ומסביבם ארבע-עשר פסיכולוגיים ... המשך לקרוא

lola bar

כשאני קורא ספר אני ממש לא מתייחס לעובדה האם הוא ישן או האם הוא חדש. להתיישנות של ספר בעברית יש אפילו ממד נוסף של הלשון שלו. השפה העברית החיה הולכת ומִשְׁתַּנֵּית במשך השנים וכך לעתים מעניין מאוד לקרוא ספר ישן בעברית, דווקא בתרגום "עתיק" כפי שקרה לי בספר הזה. "השיעור בגרמנית" של זיגפריד לנץ מסופריה החשובים של גרמניה של אחרי המלחמה, תורגם ע"י המתרגם חיים איזק (הספר יצא בארץ ב-1978) לעברית מאוד גבוהה, עם מילים שלא בהכרח ידעתי את משמעותן. מעניין כמה מכם יודעים בלי לבדוק במילון מה זאת "מעפורת"? ומה זה "זוט"? (שתיהן מופיעות בספר פעמים רבות) גם מבחינת הסגנון ניכרת ... המשך לקרוא

סדן

ובכן הספר הזה ברובו בעצם הוא חיבורו של חניך בפנימיית נערים קשי חינוך, והנושא: "תענוגות החובה" !!! אכן מתאים לקפדנות הגרמנית, למרות שכתיבת החיבור והעונש נעשים כמה שנים אחרי תום המלחמה. חיינו מלאים בחובות כאלה ואחרים, בואו נאמר שעם תום מילוי חובה זו או אחרת יש תחושת סיפוק, אני אישית מרגישה שאפשר להתחיל להתענג עם בוא החופש אחרי סיום החובה. תלמידנו ששמו זיגי יפזן כנראה גם לא ידע איך ועם מה להתחיל, לפיכך הגיש מחברת ריקה, ולפיכך קיבל עונש להיכלא בחדר ולא לפגוש איש חוץ מהשומר האישי שלו, עד שיגיש את חיבורו, עניין של יום או יומיים. אך להפתעת הכל בוחר זיגי להי... המשך לקרוא

אלזה

מישהו הצליח לשרוד יותר מחמישים עמודים? אני לא. ... המשך לקרוא

שי פישר