ביקורות ספרים על הספר קן הקוקיה

שקעתי בערפל, מבועת, קירות בית המשוגעים סגרו עלי. איני מטורף יותר מהאדם הממוצע, איך הגעתי לכאן וכיצד לעזאזל אצא? הקִדמה הגיעה כביכול אל בתי החולים הפסיכיאטריים בתחילת שנות השישים, לא עוד ניתוח אונה וקומה מכוונת, ניתן להסתפק מעתה בתרופות. אולם למחלקה אחת, בה שולטת ביד רמה אחות עריצה ומניפולטיבית, טרם הגיעה הבשורה, עד שהצטרף אליה אדון מקמרפי. הסיפור מגולל מנקודת מבטו של צ'יף, אינדיאני המתחזה לחירש-אילם, אשר בדומה לשאר המטופלים עובר מטמורפוזה נפשית בעקבות המתרחש. צ'יף אינו חירש, נהפוך הוא, הוא ניחן בשמיעת-על ויכולת אבחנה מרשימה. מעניין להיחשף ליצירה ... המשך לקרוא

אור שהם

קלאסיקה שחייב ללמד בתיכון, אפילו שזה כנראה יפרק את המסגרת כולה :) מערער ומטיל ספק בכל מה שאנחנו מכירים.... המשך לקרוא

הדר פרידמן

וואו. לא חשבתי שזה יכול להיות קיצוני עד כיד כך. כלומר נכון שיש את הממסד ואת האנשים שמחוץ לו, אבל לא ידעתי שהם עדי כדי כך מרוחקים אחד מהשני. אני מבינה שהספר מקצין את המציאות שאולי קיימת, אבל גם בפחות מוקצן זה כואב. אני מקווה ממש שבארץ שלנו יש יחס אחר לאנשים שלא בדיוק כמו כולם, וגם יחס אחר בתוך קן הקוקיה -המוסדות למחלות הנפש- שאצלינו. ממש ממש ממליצה לקרוא, לכולם ובמיוחד למי שעובדים במוסדות כאלה, או באים במגע איתם בכל מיני עמותות וארגוני סיוע. ומאחלת לכולנו להיות בעלי חופש פנימי בכל תפקיד שאנחנו ממלאים, גם אם זה אחות אחראית במחלקה סגורה.... המשך לקרוא

מוריה

מחיאות כפיים סוערות צריך למחוא לדבר הזה, בכל עמוד, על כל דמות, על כל צחקוק ועל כל רגע של עין לחה. לא צריך להשוות לסרט, לא צריך לשאול האם הוא עומד במבחן הזמן, לא צריך להעיר שהפסיכיאטריה עברה כל-כך הרבה מ-1962 ועד היום. עזבו, באמת – רק לקרוא וליהנות, ואפילו לחזור אליו שוב. הוא משחק בבטן הרכה של שאלת השיגעון והשפיות, של מלחמת היחיד בחברה, של השתלבות בה במחיר של כיבוי האש הפנימית – והכל בהומור עצוב וחכם. בזכות כל אלה, הוא רלוונטי ומרגש למרות מרחק הזמן, ואולי דווקא בגלל הניחוח הארכאי. להתרגש ממקמרפי, מבילי, מהארדינג ומצ'יף זה קצת כמו לחזור ולהתרגש מול "מלך הארי... המשך לקרוא

ידעתי שהספר הזה מדבר על בית משוגעים, אך חשבתי שהוא יותר מדבר על החיים בבית המשוגעים עצמם ופחות בתור אלגוריה על החיים. למעשה גיליתי שההפך הוא הנכון - האלגוריה היא הצד החשוב בספר. האמת היא שהספר מאוד לא זרם, במיוחד עד החצי. עד אותו רגע הרגשתי שהכתיבה מאוד לא מושכת וכבדה (ובאמת שאין לי בעיה עם ספרים כבדים, נהפוך הוא - אני מרבה להעדיף ספרים עבי כרס דרמטיים וכבדים), ושהספר לא ממש מצליח להחזיק אותי. באיזושהי נקודה זה השתנה, הספר הרבה יותר משך אותי, יותר התחברתי לעלילה, ומאותו רגע קראתי בהנאה ובשטף את הספר. בסיכומו של דבר, נהניתי. אבל אפשר לוותר.... המשך לקרוא

ronen

כשקראתי אותו לראשונה פשוט נעתקה נשימתי, והכאב היה גדול מנשוא. קראתי אותו בנשימה אחת, הזדהיתי עמוקות עם מסריו - ועם דמותו של מק'מארפי שהוא המורד הנצחי במימסד, זה ששואל "למה?" ו"למה לא?" ומוכן להיכנס למלחמה - שהוא יודע שהיא אבודה - עם החברה הממוסדת, בה שולטת האחות ראצ'ד - המשתמשת בכל הכוחות שהחברה מפעילה על נתיניה - כולל דיכוי, השפלה ושימוש בפחדים הגרועים ביותר של היחיד כדי לדאוג שהוא ימשיך בתלם שהותווה לו. זה היה ספר הביכורים של קיזי - שכתב כנראה עוד ספרים שלא השאירו חותם. הוא יצא לאור ב 1962 והפך שופרו של דור ההיפים. הספר נכתב, כנראה, בהשפעת ניסוי שקיזי השת... המשך לקרוא

yaelhar

חוות דעת רעיונית אני אני הנורמות אני החברה אני החוק והקווים שלי ושלך. אני מה שתוחם אותי אני מה שתוחם אותך. ולא. אני לא הולכת לחוס עליך. אתה לא תוכל להיות שונה. אתה תהיה מי שאני ארצה. ---------------------------------- קוקייה יפת כנף ספרי, גלי איה הקן שלך? אין לה קן לקוקייה בקיני אחרים ביציה מטילה לגוזליה אין ברירה (גוזל, במובן של תוצר כלשהו..) ואולי, זו דווקא הצלה. אין לה קן לקוקייה. ואולי זו השפיות שלה. ---------------------------------- רעיון חמקמק.. אם אהבתם תפסתם. ;) ... המשך לקרוא

כ. המשך

לא זרם, לקח לי המון זמן לסיים את הספר ( מה שלא קורה בד"כ ). הייתי בטוח שמדובר במניה בטוחה, הצוות בצומת ספרים המליץ, הסרט זכה בחמידה פרסי אוסקר, הביקורות "אחד מ - 100 הספרים הגדולים בכל הזמנים ". ספר נחמד, לא יותר מזה, יכול להיות שאם הייתי קורא את הספר בשנות ה - 60 הייתי מתלהב מהכתיבה. כמובן שיש המון מה ללמוד מהדמות הצבעונית מקמרפי. כמו שדרגתי, ספר בסדר..... המשך לקרוא

עמיחי ויינברגר

האמת לא קראתי את הספר אבל במגמת תאטרון בכיתה י"ב העלנו את ההצגה מהמחזה המתורגם. זו הייתה אחת מחוויות חיי המעצימות ביותר. אני חושבת שאחפש את הספר ואקרא אותו =]... המשך לקרוא

ברצ'וקית

ספר מטלטל ומעורר מחשבה. הספר מגולל את קורותיו של בית חולים לחולי נפש, ששגרתו מופרעת בידי רנדל פטריק מקמרפי, דמות כובשת וטיפוס תוסס ומלא הומור, שיוצא נגד הממסד הקשוח והנוקשה בראשות האחות הגדולה המפלצתית. הספר הוא מלחמה מתמשכת בין הרוח החופשית של מקמרפי לדיכוי האכזרי והנפשע של האחות הגדולה, מיס רצ'ד. הסיפור מסופר מעיניו של דמות מעניינת וקסומה לא פחות, צ'יף ברומדן, שהעדיף במשך שנים להעמיד פני חרש-אילם ונפתח ככל שהעלילה מתקדמת, בעקבות מקמרפי. הסיפור מכיל לא מעט הומור, אבל הוא גם לפרקים קשה ועצוב. הכאב מסתתר בו מתחת לפני השטח. היתה לי תחושה בעת קריאת הספ... המשך לקרוא

shmunitz

אחד הספרים היותר אוהבים עליי, אחד היחידים שקראתי פעמיים ואני הולכת לקרוא עוד הרבה. הוא פשוט אדיר, מטורף, אמיתי ומדהים. ספר חובה לחלוטין.... המשך לקרוא

פולי

אחד הספרים האהובים עלי ביותר. קצת קשה להסביר למה, אין פה איזה כשרון ספרותי מזהיר, ובכל זאת לספר יש את הקסם המיוחד שלו שעובד עלי חזק. קיזי מצליח בספר לבצע מעין הכלאה מרתקת בין סלינג'ר להמינגווי. שניהם מתמודדים עם הצביעות, הרוע והזיוף בחברה האנושית בדרכם הייחודית. סלינג'ר אומר לנו לברוח, המינגווי אומר לנו שגבר חייב להילחם עד הסוף, ולא להניח לשום מכשול לעמוד בדרכו. קיזי נוהג ברגישות גדולה בגיבורים שלו. הוא מבין ומכבד את הפחדים הלא תמיד הגיוניים שלהם, ונותן לדמויות שלו להתפתח בדרכן שלהן, ללא הנחות וקיצורי דרך. בנוסף לכך הוא משתמש בהרבה הומור, גם ברגעי... המשך לקרוא

עמיר

ספר מעולה שנותן הרבה נקודות למחשבה, כמו השאלה: אדם עיוור מלידתו. יש אפשרות לתת לו את חוש הראייה לחודש אחד בלבד, שאחריו יחזרר להיות עיוור. האם כדאי? ... המשך לקרוא

סיטון

ספר מדהים על בי"ח פסיכיאטרי בארה"ב שנות ה60. הסיפור שמאחורי הספר : המחבר היה סטודנט שלפרנסתו עבד כשומר לילה בבי"ח בו נעשו ניסויים על החולים (הלומי קרב) באמצעות שימוש בסמים מסוג ל.ס.ד.(טריפים) שפותחו באותה תקופה. הסיפור מסופר מפיו של מאושפז שמתחזה לחרש- אלם. מי שאהב את 1984 של אורוול בטוח יאהב את זה. ספר חי, עם הרבה הומור לצד עצבות, מרשים ביותר. חבל מאוד שאני היחידה שקראה אותו. כמו כן מומלץ מאוד לכל הנוגעים לתחום בריאות הנפש.... המשך לקרוא

רנדי