ביקורות ספרים על הספר מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב

בשנות ה-90 הלך והתגבש קולו החדש של דור חדש וצעיר ברשות הרבים המילולית בישראל - בעיתונות ובספרות. המנתח הטוב ביותר של המגמה החדשה היה גדי טאוב בספרו פורץ הדרך - "המרד השפוף" (1997). טאוב לא כתב בספר זה על קובץ הסיפורים שהוא עצמו כתב כמה שנים קודם לכן (1992) ושהיה בעצמו מייצג מובהק של אותה מגמה תרבותית עצמה. קובץ הסיפורים "מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב" היה ספרו הראשון של טאוב למבוגרים. 11 הסיפורים שבו דומים ברוחם זה לזה. כמעט בכל אחד מהם יש צעיר בשנות ה-20 לחייו, מחפש את עצמו מחוץ לבית ההורים ומבקש לבנות לעצמו חיים עצמאיים. בכל הסיפורים חוזרים כמה רכיבים... המשך לקרוא

עמיחי

פשוט ומעניין... המשך לקרוא

רוני pery

יש לי בעיה עם הספר הזה, אך כנראה שיש לי בעיה עם סיפורים קצרים באופן כללי, או שפשוט טרם נתקלתי בכאלה שאהבתי. לא מצאתי שום פואנטה בסיפורים, ועד שמצאתי איזה עניין בחלקם- הם הסתיימו, כאמור, בלי פואנטה. מאחר שזה ספר די קצר, לא דירגתי אותו כבזבוז זמן, אך ממליצה להשקיע את הזמן על ספרים אחרים יותר טובים. עם המחבר הסליחה.... המשך לקרוא

גילת

ספר קצר. סיפורים קצרים. כמעט תמיד יש שם גבר צעיר שמעוניין לכבוש את ליבה או גופה של בחורה מושכת. קליל, זורם ומהיר. אין עומק, וברוב הסיפורים הסוף סתמי. ... המשך לקרוא

MeanMrMustard

ספר חמוד מאוד. סיפורים קצרים אודות חייהם של צעירים תל אביביים. הספר נכתב לפני כ 15 שנה אבל כנראה שלצעירים ישראלים של היום יש אותם טרדות ככה שהסיפורים עדיין אקטואליים .... המשך לקרוא

יוני

כמו פופקורן. לא מעדן מלכים, אבל נעים, שווה לכל נפש ויכול להיות שימושי אם דוב גריזלי רודף אחריך.... המשך לקרוא

זהריקו

קובץ סיפורים לא רעים, אפשר לומר, שיוצרים איזו תחושה חמצמצה, קצת ניינטיזית. הקטע בו אחת הדמויות אומרת "יש לה אנורקסיה, אם אתה יודע מה זה" גרם לי לחייך חיוך אירוני, בהתחשב במצב היום.... המשך לקרוא

lam attack

סיפורים טובים יותר ופחות. סיפורים מעולים - אין בנמצא, גם לא סיפורים גרועים ממש. בסה"כ קריא ואפילו די בכיף, אבל ממש לא עילוי.... המשך לקרוא

eyecoof

ספר הסיפורים הקצרים הראשון והיחיד של טאוב. קראתי אותו לפני 15 שנים. פרוזה מעולה. חבל שטאוב הפסיק לכתוב סיפורים. מומלץ... המשך לקרוא

מיכאל