ביקורות ספרים על הספר בסלון של ברטה
בסלון של ברטה הזכיר לי כמה מגמות בספרות, למשל, בתי קפה בהם נסבו כמה עלילות כמו אלה של דוד פוגל (חיי נישואים) וסטפן צוויג (מנדל של הספרים), או למשל, נשים נתמכות של אלכנסדר דימא הבן (הגברת עם הקמליות) ושל אמיל זולא (ננה). וכך, עניין הסלונים התברר כמגמה נרחבת של נשים רחבות אופקים, אך דלות השכלה, שלא זכו להשכלה אקדמית או אחרת מסודרת. מאות סלונים התקיימו באירופה, וינה, פריז וברלין בעיקר, אפילו וושינגטון וברצלונה, מהמאה ה-17 ועד למאה העשרים. היו אלה סלונים של נשים עשירות, הנשואות בעיקר לבעלים שעיסוקם מצריך פגישות עם אנשים מפורסמים ומשפיעים. במקרה של ברטה, כבר בגי... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספרים של סופרים יהודים-אוסטרים מתחילת המאה ה-20 מאוד אהובים עליי. נסיבות תרבותיות ופוליטיות שונות הביאו לכך שבתחילת המאה ה-20 התגבשה בוינה קבוצה של סופרים איכותיים שהשפיעה ביצירתם על העולם היהודי כולו ועד היום ההדים של תקופה זו נשמעים חזק. מדובר בשטפן צוויג, יוזף רוט, ארתור שניצלר, מכס ברוד, פרנץ וורפל, הוגו פון הופמנסטאל ועוד.
סופרים אלו היו מתכנסים לעיתים קרובות בסלון של ברטה צוקרקנדל, הסלון המרכזי והמשפיע ביותר באוסטריה מתחילת המאה ה-20 ועד האנשלוס ב-1938. הסלונים התרבותיים הוינאיים היוו חלופה למוסדות הרשמיים שהיו שמרניים, אנטישמיים ושוביניסטים.... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספרה של אורה אחימאיר עוסק בתקופה אשר הסופר הדגול שטפן צווייג כינה אותה "העולם של אתמול". זו התקופה שקדמה לשתי מלחמות העולם בה הייתה וינה לא רק בירת האימפריה האוסטרו הונגרית, אלא גם אחת מבירות התרבות של אירופה לא פחות מפריס. לא רק שמו של צווייג נקשר לוינה: זיגמונד פרוינד, הרצל, גוסטב קלימט, גוסטב מאהלר, יוהאן שטראוס הבן, הסופרים ארתור שניצלר ופרנץ ורפל, כל אלו היו דמויות מפתח בעיר בה חי מוצארט את שנותיו האחרונות. אך לכל הדמויות החשובות האלו, היה משהו משותף נוסף: כל אלו היו אורחים של קבע בסלון התרבותי אותו ניהלה ברטה צוקרקנדל: היא נהגה להזמין לביתה את מי... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר טוב, מרחיב דעת ומרתק ברוב חלקיו, לעתים אפילו מפעים.
שילוב מוצלח של אמת ובדיה ומעט על תהליך המחקר לספר. התחקיר יסודי ומוקפד. אחימאיר מסבירה גם מדוע היה חשוב לה מאד לדייק ככל האפשר. ניכר כי גם החלקים הבדויים מבטאים היטב את רוח הדברים ורוח התקופה.
שם משפחתה מבית של אורה אחימאיר היה צוקרקנדל. שורשיה בענף עני למדי של המשפחה בגליציה. אך היה גם ענף משכיל ואמיד בוינה, אותו יצאה לחקור.
העלילה מגוללת את קורות חייה של ברטה צוקרקנדל היהודיה (1864-1945). ברטה היתה נשואה לאוטו צוקרקנדל, פרופסור ידוע לרפואה באוניברסיטת וינה. היא היתה בעלת הסלון התרבותי והאינטלק... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בסלון של ברטה. אורה אחימאיר. הוצאת עם עובד 288 עמודים
ומה יהיה עוד 200 שנה? סופרים שירצו לכתוב ספרים על ציירים ואנשי ספרות- מה יהיה סוג התחקיר שלהם? אינסטגרם שאולי בכלל יעלם מהעולם ואיך ישמרו ויתעדו תהליכים שמתרחשים? ועד כמה חשוב לדאוג לשימור המציאות?
כאשר קראתי את ספרה של אחימאיר, התחוור לי פעם נוספת שהחיים שלנו כיום ובכל שלב שלהם יכולים להוות בסיס לתחקיר של אנשים עוד עשרות או מאות שנים. והאם הרשויות אכן דואגות לצורה נאותה לשימור אירועים מרכזיים בחיינו? והאם אנחנו כאנשים פרטים אכן משאירים לדורות הבאים תיעוד של חיינו?
אורה אחימאיר בעשור התשיעי לחייה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|