ביקורות ספרים על הספר שנת המנוחה והמרגוע שלי - ספריה לעם #814

# "...וכשהיא עצובה אני לא מבינה איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי יפה בגן?" אף אחד לא יודה שהוא מאמין בקונספט הזה. אם תשאל ישירות, יגידו לך שכמובן יופי, עושר או רזון אינם מביאים אושר. ברור. אבל במחבוא של המוח שלנו אנחנו בטוחים שלו רק זכינו ביופי או בעושר, היינו יודעים להפוך אותם לאושר מוחלט. הגיבורה של מושפג – צעירה בת 26, שהוריה המתים השאירו לה ירושה נאה, יפה כמו דוגמנית ורזה כמו החלום של אלפי נשים – מנסה לאתחל את חייה חסרי המשמעות והאומללים על ידי שינה במשך שנה. היא יוצרת קשר עם פסיכיאטרית משונה, המספקת לה מרשמים ודוגמיות של תרופות לכל מיני חוליי... המשך לקרוא

yaelhar

את הספר הזה לקחתי מערימת עותקי הקריאה לפני יותר מחצי שנה, כשעוד עבדתי בסטימצקי במשרת סטודנט. אתמול, אחרי שהתחבטתי עם אותו הספר כבר יותר מחודשיים, החלטתי לוותר עליו כרגע ולהמשיך הלאה, לספר אחר מאחד המדפים העמוסים לעייפה בספרים שהכנסתי הביתה בשנים האחרונות ועדיין לא קראתי. נפל הפור ו"שנת המנוחה והמרגוע שלי" נשלף מהמדף, וכך צללתי ללילה ללא שינה וצלחתי את כולו. בעיקרון, הספר הזה מדכא, אבל בניגוד להיגיון הבריא, קשה להוריד אותו מהיד ולעצור את רצף הקריאה. אולי זה בגלל שבנוסף להיותו מדכא, הוא מרענן - הפוך לגמרי מאיך שהmale gaze מדמה דיכאון נשי. מסופר מנקודת מבטה... המשך לקרוא

may

אכזבה קשה מאוד (לאחר קריאת ספרה הקודם "איילין"). אני יכול לסכם בשתי מילים - סתם ספר. תחושתי לאחר שסיימתי לקרוא בו, שבזבזתי את זמני, כי הייתי משוכנע שאיפה שהוא בפינה תחכה איזו שהיא הפתעה. ולא הייתה! כל האירועים מחייה של גיבורת הסיפור: אהבותיה, היחסים עם חברתה, עם הוריה, עם החבר, עם הרופאה - הם מילוי ומריחה, רק כדי לתת לסיפור הקטן נפח גדול. לא חשתי שום קשר לדברי ההלל והשבח שעל כריכתו של הספר. ... המשך לקרוא

יוסי נינוה

עונג ומוות באמבטיה מבחינתי, כריכתו של ספר, היא חלק מבלתי נפרד מהחוויה הכוללת שהוא עשוי להעניק לי כקורא. מהסיבה הזאת, אני מבקש הפעם לכתוב ביקורת על תמונת הכריכה, ועל האופן בו היא תרמה לחוויית הקריאה שלי בספר זה. זאת ביקורת שונה מאלה שאני בדרך כלל כותב. כריכת הספר, שנת המנוחה והמרגוע שלי, של אוטסה מושפג, בה מופיע צילום מרהיב של: Daniela Edburg, בשם: Death by Shampoo, בו נראית אישה צעירה רוחצת באמבטיה, ידה האחת אוחזת ספר קריאה, ומידה השנייה נישמט שמפו אדום, לכאורה תיאור יופי הכרוך בחוויה של עונג ורגיעה. האומנם? מייד קלטתי שהצילום הוא רימייק, ליצירה קלאסית ידועה, מ... המשך לקרוא

רץ

פעם ראשונה זה הרבה זמן שקראתי ספר שלא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהדמויות שלו. באתי עם ציפיות גדולות האמת ל"שנת המנוחה והמרגוע שלי", כרב-מכר אמריקאי שגרר אחריו באזז גדול, ציפיתי ליותר. הסיפור הוא על אישה די צעירה (כנראה בשנות ה-20-30 שלה) שמאיזה סיבה שהיא שלא נראית לעין, פשוט עייפה. היא הולכת לפסיכיאטרית, מרמה אותה, ובכך גורמת לה לתת לה מרשם של תרופות הרגעה והרדמה בחוזקים שונים. לאותה אישה יש חברה "טובה", רווה, שהיא גם יצור מעצבן. היא מהסוג של האנשים שתמיד נמצאים בדיאטה, חופרים על הכתבות האחרונות שהם קראו בניו יורקר, ובכללי מנסים להתחקות כאילו הם אנשים בוהמיי... המשך לקרוא

סטודנט חיפאי

ב2019 קראתי את הספר איילין ספרה הראשון של אוטסה מושפג שתורגם לעברית. הספר היה מעולה וחיכיתי לעוד ספר של סופרת זו. והנה ספר חדש של אוטסה 'שנת המנוחה והמרגוע שלי'. בספר זה יש גיבורה שממש יכולתי להזדהות אתה ולהבין אותה. הגיבורה יפהפייה בלונדינית עשירה ששני הוריה מתו והשאירו לה ירושה נדיבה. היא צעירה היא יפה היא עובדת בגלריה נחשבת ובעצם יש לה הכול. אך מה שהיא הכי חושקת בו הוא לישון היא רוצה לישון שנה שלמה שלאחריה תתעורר כאדם חדש. היא יוצרת קשר עם פסיכיאטרית מוזרה ומפוקפקת. כבר בפגישה הראשונה אתה משקרת אותה הגיבורה ממציאה דברים ועושה הכול בשביל לקבל כדור... המשך לקרוא

rea