“https://wp.me/p4kTCp-5WY בתקופה האחרונה פופולרי מאוד בקרב מפקדי צה"ל מאמר שכתב בשעתו פרופסור ויקטור דיוויס הנסון, סופר ומרצה נחשב להיסטוריה צבאית מאוניברסיטת סטנפורד. במאמר, שפורסם לפני כשנתיים באתר "מידה", הסביר הנסון היטב מדוע חשוב ללמוד על מלחמות. אך מקריאת ספרו החדש שתורגם לעברית עולה השאלה האם הוא ניתח את המלחמה נכון? בספרו "ניצחון המערב" (הוצאת שיבולת, 2020) טען הנסון כי המערב פיתח ל”

“קשה למצוא מאפיין שנמצא בכל התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה אך ללא ספק אחד שחוזר על עצמו הוא מלחמה. בני האדם נלחמו אחד בשני משחר ההיסטוריה ולא נראה שהמצב ישתנה בעתיד. אך גם בקרב המלחמות ראינו שתמיד תרבויות המערב ניצחו את האויבים שניצבו מולם, אפילו כשהיו בחיסרון מספרי משמעותי, כאשר הפעמים הבודדות שבהם התרבות המערבית נסוגה (כמו ארה"ב מאפגניסטן וויאטנם) היא בעקבעות לחץ פנימי ולא בגלל הפסד בשדה הקרב.”

“https://wp.me/p4kTCp-5WY בתקופה האחרונה פופולרי מאוד בקרב מפקדי צה"ל מאמר שכתב בשעתו פרופסור ויקטור דיוויס הנסון, סופר ומרצה נחשב להיסטוריה צבאית מאוניברסיטת סטנפורד. במאמר, שפורסם לפני כשנתיים באתר "מידה", הסביר הנסון היטב מדוע חשוב ללמוד על מלחמות. אך מקריאת ספרו החדש שתורגם לעברית עולה השאלה האם הוא ניתח את המלחמה נכון? בספרו "ניצחון המערב" (הוצאת שיבולת, 2020) טען הנסון כי המערב פיתח ל”

“קשה למצוא מאפיין שנמצא בכל התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה אך ללא ספק אחד שחוזר על עצמו הוא מלחמה. בני האדם נלחמו אחד בשני משחר ההיסטוריה ולא נראה שהמצב ישתנה בעתיד. אך גם בקרב המלחמות ראינו שתמיד תרבויות המערב ניצחו את האויבים שניצבו מולם, אפילו כשהיו בחיסרון מספרי משמעותי, כאשר הפעמים הבודדות שבהם התרבות המערבית נסוגה (כמו ארה"ב מאפגניסטן וויאטנם) היא בעקבעות לחץ פנימי ולא בגלל הפסד בשדה הקרב.”