הספר הזה הוא ספר הביכורים של <mark>שירן גבאי דמרי</mark>. הדבר אינו ניכר באשר כושרה הטבעי לגלגל סיפור מופלא והסיפור מסתפר כאילו מעצמו. העברית שלה משובחת וטבעית, אין שגיאות מביכות ואף לא מביכות. הכל טבעי וזורם.
1945 היא השנה בה הצליחו לצאת כמאה יהודים באניה מאיזמיר שבתורכיה, כמעשה נדבנות של עשיר שהתאלמן מאשתו וביקש להנציח אותה במפעל עליה זה. שתיים מהמשפחות היו מקורבות בנישואין בעברן ובדור השלישי שבו הנכדים והת

ספר מקסים מאוד נהנתי מקריאתו.

בתחילת הספר ישנו מילון ופירושים לכל המשפטים והמילים הכתובים בספניולית.
המילים נחרטו בראשי כך שלא הייתי צריכה לחזור למילון הפירושים.

תחילת הסיפור הוא באיזמיר בין שתי משפחות עם קשר דם, משפחת סונסינו ומשפחת פרנקו. שתי המשפחות היו קשות יום.
באחד הימים מקבלת בלה סונסינו הזדמנות ממעסיקה לעלות לארץ ישראל, בהכנת הרשימות היא מכניסה את משפחת פרנקו.
המשפחות עוברות טלטלו