» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (8):
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
שונות,
היסטוריה למכירה,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
פוליטיקה אהובתי,
רשימת ספרים,
סוציולוגיה,
|
|
1.
|
|
מזה זמן רב, הונחה השיח הדמוקרטי על - ידי שתי הנחות הסותרות זו את זו. האחת העלתה על נס את הנטייה האנושית הטבעית לדמוקרטיה. טאילו האחרת הדגישה את המודעות לשבריריותם של המשטרים הדמוקרטיים החוקתיים. מהן הסיבות העיקריות לטבועה במשטרים הדמוקרטיים מעצם מהותם? ומהם הגורמים המקנים להם כושר קיום והמשכתיות פוטנציאליים חרף שבריריות זו? שאלות אלו במרכז הדיון שלפנינו. לאחר הצגת התפיסות השונות של הדמוקרטיה (במיוחד שתי תפיסות יסוד הקונסטיטוציונלית, מחד והשתתפותית על גווניה - הרבופליקני וקומוניטרי, מאידך) המחבר ממקם את שורשי התיאוריה הדמוקרטית בתכנית התרבותית והפוליטית של המודרנה, עומד על מגוון הסתירות, המתחים ואנטימיות שמצחו משורשים אלהוממחיש כמה מגילוייהם ההיסטוריים בזירה הפוליטית. בהמשך הדיון תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתנאים העיקריים המשפיעים על הפוטנציאל של המשטרים הדמוקרטיים להכליל בתוכם נושאי מחאה ותנועות חברתיות וכל להבטיח את הקיום המשותף של המשטר ושל תנועת המחאה גם יחד. המחבר חותם את דבריו במגמות החדשות המערערות את יציבותה של הדמוקרטיה בחברות בנות זמננו. במהדורה העברית נוסף לספר נספח המוקדש לנפתולי הדמוקרטיה בארץ מאז הקמת המוסדות הציוניים של היישוב החדש ועד היום....
|
|
2.
|
|
בספר זה טוען שמואל נח אייזנשטדט שהפונדמנטליזם הוא תופעה פוליטית-טוטליסטית ואף טוטליטרית מודרנית, ששורשיה במהפכה הצרפתית ובמהפכה הרוסית, ומכאן שהתנועות הפונדמנטליסטיות בנות-זמננו הן תופעות מודרניות בעלות שורשים דתיים עמוקים. תנועות האלה, אף שהן מקדשות את המסורת, הן הופכות אותה לאידיאולוגיה מודרנית, ולא זו בלבד אלא שהן אף חובקות יסודות המנוגדים למסורות שמהן צמחו. עם זאת, המחבר ממקם את הפונדמנטליזם בן-זמננו בין תנועות המחאה, התחייה וההתחדשות הדתית שקמו ועלו במהלך ההיסטוריה, בעיקר בדתות ובציוויליזציות המונותאיסטיות, החל בישראל הקדומה וכלה בתנועות הרפורמציה בנוצרות ובכיתות שהולידה בתרבויות הנוצריות השונות באירופה ולאחר מכן בארצות הברית רבות אחרות בעולם. הפונדמנטליזם בן-זמננו אינו אלא טרנספורמציה מודרנית קיצונית של תנועות אלה. פרופסור שמואל חן אייזנשטדט, אבי הסוציולוגיה הישראלית וחתן פרס ישראל, הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים. ספרו Fundamentalism , שהתפרסם בהוצאת קמבריג´, זיכה אותו בפרס Amalfi האירופי לשנת 2000 וצוין כקלסיקה מודרנית בתחום הסוציולוגיה. "מחקר קפדני ומדוקדק, מקורי ועשיר... הספר חושף את מקורן של תנועת פונדמנטליסטיות מכל הזמנים ואת התנאים שהובילו לגיבושן ולהתפשטותן... התופעה מוצגת בבהירות כחלק בלתי נפרד מתהליך רב-היקף ? ולעתים טרגי ואלים ? של מודרניזציה, שהתחולל בעולם כולו ושעדיין מתחולל במקומות שונים ברחבי העולם." פרופ´ סלבדור ג´ינר, ועדת פרס אמלפי...
|
|
3.
|
|
הספר ריבוי המודרניות מציג גישה חדשה לחקר המודרניות. בניגוד לדעה הרווחת מודגש בו כי במקומות שונים התפתחו דפוסי מודרניות שונים. ארצות הברית, מדינות אמריקה הלטינית, יפן, הודו, ישראל ומדינות וחברות אחרות – אף אחת מהן לא העתיקה את דפוס המודרניות הראשוני כמות שהוא, ובכל אחת מהן התפתחו דפוסי מודרניות אופייניים לה. אמנם לדפוסים הללו יש קווי יסוד משותפים המצדיקים את הנטייה לראות במודרניות ציוויליזציה ייחודית שהתגבשה בעיקר במערב אירופה, אבל חשוב להדגיש את רבגוניותם של הדפוסים שהתפתחו בכל מקום ומקום. חשיבות מיוחדת נודעת להתפתחות דפוסי המודרניות בארצות אסיה כדוגמת יפן, ובעיקר הודו – שהיום היא המדינה המודרנית הגדולה בעולם.
הספר סוקר את הגישות הקלאסיות לחקר המודרניות ומציע ניתוח מעמיק של הנחות היסוד הפוליטיות והתרבותיות של הדגם האירופי הראשוני, על היבטיו היצירתיים החיוביים ועל הפוטנציאל ההרסני הטמון בו. כמו כן, הספר מתאר בהרחבה את ביטוייה המגוונים של ליבת המודרניות במדינות השונות, אגב השוואה מאירת עיניים ביניהם, ומנתח כמה מהתפתחויות העת האחרונה על רקע תהליכי הגלובליזציה.
פרופ' שמואל נח אייזנשטדט הוא בכיר חוקרי הסוציולוגיה הישראלית ומגדולי החוקרים של הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. בזירה האקדמית הבינלאומית נחשב אייזנשטדט למי שבמפעלו המחקרי האדיר תרם יותר מכול להפיכתם של מדעי החברה לרב-תחומיים ולעל-מקומיים, למי שקשר יותר מכל סוציולוג אחר בן זמננו בין תיאוריה סוציולוגית למחקר היסטורי-אמפירי, ולמי שעמל רבות לקידום הפרשנות המרובה והמשווה בין זמנים ובין תרבויות. חלק מרכזי בעבודתו מיוחד לציוויליזציה היהודית ולחברה הישראלית.
במשך יותר מחמישים שנות מחקר פרסם אייזנשטדט עשרות ספרים ומאות מאמרים. מחקריו זיכו אותו בפרסים רבים, בהם פרס מקאייוור (McIver ) של האגודה הסוציולוגית האמריקנית (1966), פרס רוטשילד למדעי החברה (1970), פרס ישראל לסוציולוגיה (1973), פרס בלזן בינלאוי (1988), הפרס האירופי אמלפי לסוציולוגיה ומדעי החברה (2001); פרס א.מ.ת. (2005) ופרס הולברג היוקרתי (2006).
...
|
|
