מזה זמן רב, הונחה השיח הדמוקרטי על - ידי שתי הנחות הסותרות זו את זו. האחת העלתה על נס את הנטייה האנושית הטבעית לדמוקרטיה. טאילו האחרת הדגישה את המודעות לשבריריותם של המשטרים הדמוקרטיים החוקתיים. מהן הסיבות העיקריות לטבועה במשטרים הדמוקרטיים מעצם מהותם? ומהם הגורמים המקנים להם כושר קיום והמשכתיות פוטנציאליים חרף שבריריות זו? שאלות אלו במרכז הדיון שלפנינו. לאחר הצגת התפיסות השונות של הדמוקרטיה (במיוחד שתי תפיסות יסוד הקונסטיטוציונלית, מחד והשתתפותית על גווניה - הרבופליקני וקומוניטרי, מאידך) המחבר ממקם את שורשי התיאוריה הדמוקרטית בתכנית התרבותית והפוליטית של המודרנה, עומד על מגוון הסתירות, המתחים ואנטימיות שמצחו משורשים אלהוממחיש כמה מגילוייהם ההיסטוריים בזירה הפוליטית. בהמשך הדיון תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתנאים העיקריים המשפיעים על הפוטנציאל של המשטרים הדמוקרטיים להכליל בתוכם נושאי מחאה ותנועות חברתיות וכל להבטיח את הקיום המשותף של המשטר ושל תנועת המחאה גם יחד. המחבר חותם את דבריו במגמות החדשות המערערות את יציבותה של הדמוקרטיה בחברות בנות זמננו. במהדורה העברית נוסף לספר נספח המוקדש לנפתולי הדמוקרטיה בארץ מאז הקמת המוסדות הציוניים של היישוב החדש ועד היום.