» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (17):
צהל- היסטוריה,
על הכוונת - היסטוריה,
לקניה עכשווית,
מלחמות ישראל,
ספרים שקראתי,
ישראל - מלחמת ששת הימים,
ארץ ישראל והיסטוריה יהודית,
מדף ההיסטוריה שלי,
ביבליוגרפיה - מי שישרוד - שיספר!,
מלחמת יום הכיפורים,
צה"ל,
2022,
ישראל - מלחמת יום הכיפורים,
ישראל - מלחמת לבנון הראשונה • של"ג • כינון אזור הבטחון,
רשימת העשר המיוחדת,
ישראל - מלחמת ההתשה [כולל תקופת האופוריה: 1967-1973],
עיון: כללי,
עוד ...
|
|
1.
|
|
הספר מלחמה ביום הכיפורים עוסק בהחלטותיו של הפיקוד העליון בצה“ל ובמרכזו הרמטכ“ל, רא“ל דוד אלעזר, לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. הספר חושף את הקורא לדיונים, הסוערים לעיתים, של הרמטכ“ל עם אלופי המטה ועם חבר יועציו, לדיונים “בשלוש עיניים“ עם שר הביטחון משה דיין, ב“מטבח“ של גולדה ובביקורים במפקדות הפיקודים בצפון ובדרום. אגב כך נחשפים, בין היתר, היחסים האישיים והמתחים שבין בעלי התפקידים שהשפעתם על קבלת ההחלטות לא היתה מבוטלת.
התיאור המפורט התאפשר הודות לעושר הרב של המקורות שנאספו במחלקה להיסטוריה בצה“ל. מכשיר ההקלטה שהוצב על שולחנו של הרמטכ“ל ב“בור“ איפשר, מעבר לתיעוד מדויק של השיחות והדיונים שהתנהלו בו, גם עמידה על נימות קול ומצבי רוח. עושר זה של מקורות אִפשר להעמיד לרשות הציבור ספר חשוב ביותר, המספר לראשונה באורח מוסמך ובצורה סדורה ומרתקת את הסיפור הסבוך והמפותל של קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמה הקשה ההיא.
סא“ל (במיל‘) ד“ר שמעון גולן הינו ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה“ל. ספריו ‘גבול חם‘, ‘מלחמה קרה‘ ו‘מלחמה בשלוש חזיתות‘ ראו אף הם אור בהוצאת “מערכות“. ספרו הראשון, ‘מרות ומאבק בימי מרי‘, ראה אור בהוצאת יד טבנקין.
...
|
|
2.
|
|
"יש מן תופעה כזאת: המשמעות מפגרת אחר המראות; דווקא מי שנמצא בתוך האירוע, בתוך האש, לא לגמרי קולט אותו...יש אירועים, שתוך כדי התרחשותם, הם שונים לגמרי ממה שיהיו עשור אחר כך או חמישים שנים אחרי ועל כן, בארץ הזאת, העבר הוא תמיד אקטואלי." -חיים גורי
במלאת יובל שנים למלחמת ששת הימים, מפרסמת המחלקה להיסטוריה בצה"ל את מחקריה על המלחמה. מיד לאחר המלחמה, התארגן ענף ההיסטוריה דאז לחקור אותה. הוקמו בו צוותי מחקר, שהתפצלו: לחקר המצפ"ע (מוצב הפיקוד העליון), לחקר הפיקודים ולחקר האוייב, האו"ם והמעצמות. במהלך שש שנים, עסקו כחמישים חוקרים בחקר היבטים שונים של המלחמה, עד להשלמת המחקר. כרכי המחקר נבדקו על ידי ראש מה"ד דאז, האלוף יצחק חופי ובקיץ 1973, הונחו על שולחן הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר (דדו).
מקורות המחקר היו שונים ומגוונים, למן מקורות מעת האירוע (רשימותיו של רל"ש הרמטכ"ל, סגן-אלוף רפי אפרת דרך דו"חות מסכמים של המפקדות השונות ומחקרים ראשוניים שביצעו קדטים של בי"ס פו"ם) ועד לראיונות עם הרמטכ"ל עצמו, סגנו, אלופי הפיקודים, מפקדי הזרועות ואף עם חלק ממפקדי החטיבות.
עתה, במלאת יובל למלחמה, רואים אור, לראשונה, המחקרים המקוריים על המערכות בשלוש הזירות היבשתיות: המצרית, הירדנית וסורית וכן בזירה הימית.
בספר זה עדכנה המחלקה להיסטוריה את המחקר על תפקוד הפיקוד העליון....
|
|
3.
|
|
עם תום מלחמת העצמאות מצאה ההנהגה של המדינה הצעירה את עצמה מול בעיות מורכבות ורבות, שאיימו על בטחון המדינה. בספר זה, גבול חם, מלחמה קרה, בוחן שמעון גולן את הדרכים שבהן התמודדה ההנהגה עם הבעיות האלה, זאת על רקע התנאים המדיניים המיוחדים, שיצרה המלחמה הקרה. ייחודו של ספר זה הוא בהצגת ההיבטים השונים של מדיניות הביטחון, שגובשה בתקופה הנסקרת, וההשפעות ההדדיות ביניהם: הנסיונות להגיע להסדרי שלום, ההתכוננות לאפשרות של "סיבוב שני" מול הצבאות הערביים, המלחמה על הגבולות, המאבק בחרם הכלכלי ובהסגר שהטילו מדינות ערב על ישראל ועיצוב עמדתה של ישראל במלחמה הקרה. ספר זה מתבסס על עבודת מחקר מקפת מטעם המחלקה להיסטוריה בצה"ל. המחבר השתמש במסמכים, שטרם נעשה בהם שימוש מחקרי, המאפשרים להציג לראשונה זוויות חדשות של תהליכים מוכרים. סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן הוא ראש ענף במחלקה להיסטוריה בצה"ל וחוקר בכיר בה. ספרו הקודם מרות ומאבק בימי מרי ראה אור ב - 1988....
|
|
4.
|
|
הספר של"ג בלבנון עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית לקראת מלחמת "שלום הגליל" ובמהלכה. מלחמה זו הייתה ייחודית מבחינת קבלת ההחלטות בדרג זה: היא התחוללה בחזית אחת - חזית לבנון, ושלושת הדרגים הבכירים במערכת הביטחון - שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הצפון - פעלו כולם ממפקדת פיקוד הצפון. שר הביטחון, אריאל שרון, נע בין ירושלים, שבה התכנסה הממשלה מדי יום, לבין צפת, משם הִנחה את צה"ל. מהספר עולה הדומיננטיות של השר, שקבע עם היכנסו לתפקידו את המטרות שעל צה"ל להשיג כאשר יֵצֵא למערכה בלבנון, ובמהלך המלחמה קבע את מהלכיה, תוך קבלת אישורם של ראש הממשלה ושל הממשלה. בספר מתוארת הדרך שבה הצליח להשיג אישורים אלה, וכתוצאה מכך - ההתפתחות ההדרגתית במשימות שהטיל על צה"ל. בין היתר נדונות בו השאלות, האם הובהרו לממשלה מזה ולצה"ל מזה גבולות המערכה: 40 קילומטרים? כביש בֵּירות–דמשק? זחלה–רַיָק? בֵּירות? האם הייתה כוונה להימנע מהתנגשות עם הכוחות הסוריים בלבנון? האם הונח שאפשר להימנע מכך? והאם הובהר לגורמים הרלוונטיים שההתנגשות בלתי נמנעת?
הספר יוצא מטעמה של המחלקה להיסטוריה בצה"ל ונסמך על מסמכים ראשוניים, ובהם סטנוגרמות של ישיבות הממשלה, סטנוגרמות של דיונים בראשות שר הביטחון בפיקוד הצפון, פקודות ורשימות של נציגי המחלקה להיסטוריה.
מחבר הספר, סא"ל במיל' ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו, 'גבול חם - מלחמה קרה', 'מלחמה בשלוש חזיתות' ו'מלחמה ביום הכיפורים', ראו אור בהוצאת "מערכות". הספר 'מלחמה ביום הכיפורים' זכה בפרס צ'צ'יק למחקרים על ביטחון ישראל. ספרו הראשון, 'מרות ומאבק בימי מרי', ראה אור בהוצאת יד טבנקין.
...
|
|
6.
|
|
הספר המלחמה להפסקת ההתשה עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת ההתשה בחזית המצרית. מצרים יזמה את המלחמה כדי ללחוץ על ישראל לסגת משטחים שכבשה במלחמת ששת הימים - בלא להכיר בה, לחתום עימה על הסכם שלום או לנהל איתה משא ומתן. ישראל, מצידה, נקטה צעדים שנועדו לאלץ את מצרים להפסיק את מלחמת ההתשה בלא שיהיה עליה לסגת משטחים שכבשה במלחמה. המלחמה נוהלה בצילה של מעורבות בין–לאומית, שהתבטאה בניסיונות של ארבע המעצמות, ובראשן ארצות–הברית, להביא את הצדדים להסכמים מזה, ובסיוע צבאי של ברית–המועצות למצרים בהתמודדותה עם האמצעים שנקט צה“ל, כדי לאפשר לה להמשיך במלחמה מזה. המלחמה הסלימה בהדרגה, עד כדי מעורבות פיזית של ברית–המועצות והפלת מטוסים מוטסים בידי טייסים סובייטיים על ידי טייסי חיל האוויר של צה“ל. היא הסתיימה - באוגוסט 1970 -
כאשר שני הצדדים חשו עצמם מותשים. בספר מתוארים הדיונים שנוהלו בצמרת המדינית–צבאית של ישראל במהלך התקופה, ונחשפים השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות - בדרג המדיני ובדרג הצבאי. הספר יוצא לאור מטעמה של המחלקה להיסטוריה בצה“ל ונסמך על מסמכים ראשוניים, ובהם סטנוגרמות ורשימות מלשכת שר הביטחון ומלשכת הרמטכ“ל. ...
|
|
7.
|
|
מבֵּירוּת לאזור הביטחון עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במהלך התקופה שמיציאת צה"ל מבֵּירות בתום מלחמת "שלום הגליל" ועד להתייצבותו באזור הביטחון בדרום לבנון. בתום מלחמת "שלום הגליל" שלט צה"ל בתחום נרחב בלבנון, ובכלל זה בחלק נרחב מבירתה בֵּירות. שהיית כוחות צה"ל בלבנון, בעקבות המלחמה, לוּותה בפגיעות בהם. לפיכך ביקשה ההנהגה הישראלית להביא ליציאתם ממנה – אך זאת במסגרת יציאתם של כל הכוחות הזרים; כלומר, המחבלים והסורים מזה וצה"ל מזה. הספר מתבסס על מסמכים ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא מביא את השיקולים שהנחו את ההנהגה המדינית–הצבאית של ישראל להחליט בשלב הראשון לסגת לקו נהר האַוולי ובשלב השני – לסגת לאזור ביטחון בדרום לבנון, תוך השארת כוחות קטנים שיסייעו לגורם המקומי – צד"ל – למנוע פעולות עוינות מתחום לבנון לשטח ישראל. מפורטים בו הגורמים שהביאוה, בסופו של דבר, לוותר על כריכת הנסיגה של כוחות צה"ל בנסיגתם של הכוחות הסוריים ולהחליט על נסיגה חד–צדדית – ללא כל הסכם עם הצד שכנגד. הספר משלים סדרה בת שישה ספרים פרי עטו של המחבר, העוסקת בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמות ובתקופות שבעקבותיהן במהלך 18 השנים שבין .1985 ל 1967
אל״ם (במיל') ד"ר שמעון גולן הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו: 'מרות ומאבק בימי מרי', 'גבול חם – מלחמה קרה', 'מלחמה בשלוש חזיתות', 'מלחמה ביום הכיפורים' (זוכה פרס צ'צ'יק למחקרים בביטחון ישראל), 'של"ג בלבנון', 'המלחמה להפסקת ההתשה' ו'הפרדת כוחות בצל התשה'....
|
|
8.
|
|
הספר הפרדת כוחות בצל התשה עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במהלך השיחות להפרדת הכוחות עם מצרים ועם סוריה אחרי מלחמת יום הכיפורים.עם סיום המלחמה החלו שיחות ישירות בין קצינים ישראלים ומצרים להסדרת עניינים שונים, שנבעו מהמצב שנוצר בתום המלחמה, ובתוכם הפרדת כוחות בין צבאות שתי המדינות. השיחות נוהלו כאשר לכל אחד מהצדדים קלפי מפתח ואמצעי לחץ כלפי משנהו. לבסוף, הוביל תיווכו של מזכיר המדינה של ארצות–הברית, הנרי קיסינג'ר, להסכם הפרדת כוחות, שלֻווה כעבור שנתיים בהסכם נוסף, והביא, בסופו של התהליך, לחתימת הסכם שלום בין שתי המדינות. תהליך דומה בחלקו התקיים בין ישראל וסוריה.הסורים היו מאז ומתמיד הגורם הנוקשה במשאים ומתנים עם ישראל. תחילה נמנעו מלהיכנס לשיחות עימה וניהלו נגדה מלחמת התשה; גם כאן הצליח קיסינג'ר לגשר על הפער – הרחב מאוד בתחילת הדרך – בין העמדות, ולהגיע להסכם להפרדת כוחות שנותר מאז בעינו ועומד למבחן בימים אלה. הספר מתבסס על מקורות ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא מביא את השיקולים ששקלה ההנהגה המדינית–צבאית של ישראל במהלך המשאים ומתנים, למשל, אפשרויות ליזום מהלכים צבאיים בחזית המצרית כאמצעי לחץ להשגת התוצאות הרצויות ותגובות ליוזמות התקפיות אפשריות של המצרים. מחבר הספר, סא"ל (במיל') ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו: 'מרות ומאבק בימי מרי', 'גבול חם – מלחמה קרה', 'מלחמה בשלוש חזיתות', 'מלחמה ביום הכיפורים' (זוכה פרס צ'צ'יק למחקרים בביטחון ישראל), 'של"ג בלבנון' ו'המלחמה להפסקת ההתשה'....
|
|
9.
|
|
ספרה של המחלקה להיסטוריה בצה"ל טילים על ישראל עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית בישראל במלחמת המפרץ הראשונה, והוא מהווה חלק מסדרת הספרים פרי עטו של המחבר, העוסקת בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמות ובמערכות ממלחמת ששת הימים ואילך. מלחמת המפרץ הייתה המלחמה הראשונה שבה היה על ישראל להתמודד עם ירי טילים ממדינה שאינה גובלת עימה. לפיכך היה על הנהגתה להתמודד עם שורת דילמות שבהן לא התנסו ההנהגות המדיניות–צבאיות של ישראל לפני כן: מצד אחד – האם להגיב בפעולה בעיראק וכיצד? מן הצד האחר – כיצד להקנות לאוכלוסיית ישראל את המיגון המיטבי מפני הטילים הנורים לעברה? לראשונה בתולדותיה נמנעה ישראל מלהגיב התקפית על פגיעה בה. בתחום המגננה היה על ההנהגה לשקול שיקולים כגון האם להעדיף את החדר האטום או המקלט. הספר מתבסס על מסמכים ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא מציג את השיקולים שהנחו את ההנהגה המדינית–צבאית של ישראל בהחלטות בעניינים דלעיל, ובתוך זה משקלה של ארה"ב בהחלטתה של הנהגת ישראל להבליג ולהימנע מלפעול בעיראק. מחבר הספר, אל"ם (מיל´) ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו הקודמים: ´מרות ומאבק בימי מרי´ (1988), ´גבול חם – מלחמה קרה´ (2000), ´מלחמה בשלוש חזיתות´ (2007), ´מלחמה ביום הכיפורים´ (2013 – זוכה פרס צ´צ´יק למחקרים בביטחון ישראל), ´של"ג בלבנון´ (2017), ´המלחמה להפסקת ההתשה´ (2018), ´הפרדת כוחות בצל התשה´ (2019) ו´מבירות לאזור הביטחון (2019). ...
|
|
