“הפסקתי בעמוד 218.
ספר נוער פנטזיה טיפוסי, ובכך נעוץ הקושי לסיים- התפתחות הדמויות אינה הדרגתית, המעברים קיצוניים.
הגיבורה הראשית עוברת ממצב של פחד וחוסר אונים שהוטבעו בה במשך עשר שנים לנחישות ותעוזה בבת אחת, אין הדרגתיות, אין מחשבות וחששות ביניים, פתאום היא מישהי שונה. נכון, שיש טריגר לשינוי, ואפילו טריגר בעל עוצמה, אבל כל הספר הוא ככה, שינוי קיצוני ומהיר ברגשות. היא שונאת את סורן ולאחר מעט פגיש”