ספר כיפי שנקרא בלי הפסקה, המכיל בתוכו סיפור עכשווי על החיים, ועוטף לעצמו הצצה על חיי הרווקים בארץ תל-אביב.


הכתיבה רגישה, הקריאה קולחת ומורכבת ממנעד רגשות בין העולמות: חילוני מול דתי.

הדמויות רלוונטיות ונוגעות. על דור אחר ושונה שנותנות לקורא אגרוף בבטן.

יש לא מעט עצב בספר על עולם הרווקות וההתמודדות עם ה"לבד".

מירב רווקה מעל גיל שלושים שמחפשת אהבה אבל....האם תצליח?

איתמר רווק שהת

הסיפור מלווה את נטע, בחורה בשנות העשרים לחייה בחוויתה כמוכרנית בעגלות ים המלח הידועות לשמצה בארצות הברית. הספר מתאר את כל הדברים שהיא עברה שם, שיטות המחירה, החוויות הבין-אישיות והתלבטויות מוסריות.
הספר, לפי מה שהבנתי הוא "חצי-אוטוביוגרפי" הוא כתוב כספר בדיוני, "fiction" אך כשחוקרים קצת על הסופרת מתוודעים לכך שגם היא עברה תקופה בעגלות הללו, ובעצם כתבה את הספר הזה כדי "לספר לישראלים מה שקורה שם".

ספר מקסים. הכתיבה נעימה וקולחת. הסיפור מסופר לסירוגין מעיניהם של שני רווקים באמצע שנות השלושים לחייהם: מירב ואיתמר. שניהם דתל"שים ושניהם שומרים על קשר טוב עם המשפחה אבל מנגד חיים את חייהם בצורה חילונית, "תל-אביבית". הם הכירו פעם בטיול הגדול בהודו והחיים גילגלו אותם שוב זה לזו. למירב יש קריירה מסודרת ואיתמר קצת הלך לאיבוד אבל יש לו חלומות גדולים. הספר צפוי, אבל זה לא גורע מההנאה שבקריאה.
כמו שכתב

''כן איתמר אמר. יש מצב שעשיתי כאן פדיחה. היא חייכה והוא המשיך.פדיחות של אדריכלים,זה הכי גרוע הן נשארות לנצח.
תן לי דוגמא לפדיחה כזאת.
יש מיליון,קחי למשל את זה שעיצב את דיזנגוף סנטר.
או אה, מירב אמרה, כמה פעמים הלכתי לאיבוד שם, הבן אדם חייב לי במצטבר שבע שעות מהחיים שלי.
עכשיו תחשבי כמה אנשים מבקרים בפדיחה שלו כל יום.
מירב נעמדה ובחנה את הספריה:''קיצור תולדות האנושות''
''האדם מחפש משמעות''שני

ספר ביכורים המבוסס על חוויותיה האישיות של המחברת בהיותה חלק משיטת העגלות, שיטת מכירות תובענית, אגרסיבית ושנויה במחלוקת שצעירים ישראלים רבים נלכדים לתוכה.
השיטה עצמה מאד לא לרוחי ויש בספר תיאורים של מיקרים שעומדים בניגוד למוסר ולערכים שלי ולכן אתייחס בסקירה בעיקר לכתיבה ולסיפור עצמו.
הכתיבה של <mark>טל</mark> מרתקת, קולחת והסיפור מעניין ומאד זורם. <mark>טל</mark> בהחלט יודעת לכתוב ואני מחכה בקוצר רוח לספר הבא שלה. העברתי

קראתי את הספר ברציפות בפעם אחת, למרות שמצאתי אותו כבד במקצת... הספר נוגע בנושאים לא קלים- רווקות מאוחרת, בעיות פוריות ודתל"שיות. מצאתי את עצמי מזדהה, כאילו הספר נכתב גם קצת בעבורי. עם זאת הכתיבה עצמה לא היתה זורמת; לא היו כלל מיכראות " " לסמן מתי אחת הדמויות מדברת, אז זה דרש ממני אקסטרה ריכוז לשים לב מתי דמות מדברת ומתי חושבת. וגם הסוף- אני מסווגת אותו כחצי פתוח, מבחינתי היה עדיף לו היה סגור יפה י

הזמנתי את הספר מאתר ״עברית״ לאחר שזכה לדירוג גבוה ולכמה ביקורות משבחות.
החויה שלי עם הספר הזה לא היתה מוצלחת כשל המבקרים.
סגנון הכתיבה הזכיר לי את הסיפורים שכתבתי בגיל 14. לא קיים בו עומק, וגם אם לכאורה נראה כי ישנם קונפליקטים איתם מתמודדות הדמויות, הם רדודים ומעייפים. השפה אינה עשירה, הדימויים בנאליים ומעושים, והכל קל מדי וחסר מעוף.
כאחת שמתקשה להניח לספרים, גם במחיר חוסר הנאה, רק חיכיתי לסיי