וַרְלָם שָׁלוֹמוֹב (1907-1982) נאסר, כטרוצקיסט, בשנת 1929, השתחרר שלש שנים אח"כ וחזר למוסקבה; הוא נעצר שוב, בגל 'הטרור הגדול' של שנת 1937, ונשלח למחנות כפייה בחבל קוֹלִימָה שבצפון-מזרח סיביר. הוא שוחרר מהמחנות בשנת 1951, ואחרי שנתיים, עם מותו של סטאלין, הותר לו לשוב ל"יבשת" – לארצות-החיים. נוראות המחנות ערערו את בריאותו, ואת עשר שנותיו האחרונות בילה במוסד לנכים – עיור וחרש. שלומוב כתב [והכתיב לחבריו בשנותיו האחרונות] סיפורים קצרים, שנכללו בכמה ספרים – אשר רק לאחר מותו הורשו להתפרסם ברוסיה.