ביקורת ספרותית על המיילדת מוונציה מאת רוברטה ריץ'
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בפברואר, 2023
ע"י עדן


אם הייתי צריכה לסכם את הספר הזה במילה אחת היא הייתה בורות. אני ממש מתביישת בשביל רוברטה ריץ' על כך שהיא פרסמה את הספר הזה. אין לה מושג בקשר לכל כך הרבה דברים שהיא התיימרה לכתוב עליהם, כמו היחס של אדם דתי לאלוקות - ולא משנה במה הוא מאמין, לא כל שכן על יהדות. הרגשתי ממש זלזול מהדרך שהיא בחרה לעוות דברים לפי מה שנראה לה מתאים לסיפור. אלה לא היו סילופים בקשר לסודות קבלה או מדרשים עמוקים - אלא בנוגע לעובדות בסיסיות ויסודיות. מעבר לעבודה הגרועה שלה בעיצוב הדמויות, גם תכנון העלילה וחלוקת תשומת הלב לפרטים היתה לוקה בחסר. היא בזבזה הרבה זמן על דמויות ומקומות שלא יצא מהם שום דבר, וקיצרה בדברים שזה היה רלוונטי ונחוץ.

חבל להשקיע עוד מילים על ספר רדוד, פוגעני ומרושל. לא מומלץ.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עדן (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
ראובן ונצחיה, תודה לכם על תגובתכם.
אתייחס כאן למה ששניכם אמרתם: העלילה עוקבת אחר מיילדת יהודייה שגרה בגטו באיטליה. בעלה נלקח בשבי והיא לוקחת על עצמה סיכון ומיילדת תינוק גוי על מנת לקבל סכום גדול כדי לפדות את בעלה. לא הגיוני שאישה ששומרת תורה ומצוות יושבת בשולחן של גויים ולא מוכנה לאכול כלום, אבל כן שותה יין נסך כאילו כלום. לא הגיוני שגבר שומר תורה מצוות נמצא עם טלית ותפילין עליו אבל ברגע שפת לחם מגיע אליו הוא אוכל ממנו מבלי נטילת ידיים וברכה. לא לדבר על המונולוג הפנימי של הגבר בו הוא מקלל את אלוקים ואת רבו. ועוד אין ספור דוגמאות מהסוג הזה.
נצחיה (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מעניין מה שאמרת.
אפשר לקבל דוגמאות לעיוות העובדות כפי שמופיע בספר?
בוודאי שחשוב להשקיע מילים, אם מאשימים אותו בסילוף פרטים בסיסיים, ראוי לפחות לתת דוגמאות.
ראובן (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
ביקורת נוקבת. קראתי מזמן, לא זוכר ולא יכול להתייחס לדיוקים או העדרם.
אבל לא מובנת העלילה ועל מה הספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ