אז סוף סוף, לאחר מאמץ ופרק זמן לא קצר (לא בהכרח רק באשמת הספר), הצלחתי לסיים לקרוא את הירושה (בהוצאה חשבו לקרוא לו בעברית האוצר והשם המקורי הוא בכלל הקן).
ההפסקות בקריאה היו ארוכות ולא נמשכתי לחזור ולסיים אותו. המוטיבציה היחידה היתה להגיע לספרים אחרים שמחכים לי...

הספר הזדחל לו בעצלתיים, לא ריתק, לא מתח, למרות שהיתה לי ציפיה שהסוף יגרום לאיזה טוויסט בעלילה אבל לא דובים ולא נעליים...
הבנתי שז