את <mark>איה</mark> בחרתי לקרוא כי המשפט: התפוח לא נופל רחוק מהעץ תמיד הוכיח עצמו כנכון.
בנים דומים לאבותיהם ובנות (נו טוב, הבת שלי) מוכיחות שהן חסרות מנוחה, קופצניות ובעלות רגישות למכנסי ג׳ינס הדוקים אך מלבד ההשוואות השטחיות הללו, ישנן כמה תכונות בסיסיות שהן חלק בלתי נפרד ממערכת הדי.אנ.איי שלנו, עוברות בתורשה ואנו מקבלים אותן בין אם נרצה או לא.
צליל קולי דומה לזה של אמי, הבעות פנים פתאומיות; חיוך או קריצה.

3.. 4.. 3.. 4.. 3. ואילו רק בגלל הסוף הצפוי ולא סגור כאחד.
את הספר קיבלתי מתנה וחיכתי מאוד לקרוא בעקבות התקציר שנשמע מעניין במיוחד. בפועל נהניתי מהקריאה רק לאחר כמות עמודים נכבדת שגרמה לי להסתקרן לגבי ההמשך ויותר מהכל- האם אנה רצחה או לא רצחה?? מה שהעיב בעיניי היה התיאור המפורט (באיזה רחוב פנה דרך איזה רחוב הלך ואיזה קפה ועוגה הזמין...) שלפעמים במקום לתת תחושת מלאות, העיק קצת ומנע זרימה.. בסה"כ