"טירת אוטרנטו" נחשב לרומן הגוֹתי הראשון שנכתב אי־פעם. הסגנון הגותי – המבנה הנשען על קשתות חדוּדיות ואוֹמנוֹת חיצוניות ומעברים סודיים, שימשו רקע מתאים מאין כמוהו ל"טירת אוטרנטו", ומשום כך, טבע וולפול את המונח "סיפור גותי" לתיאור ספרו זה. רבים מסממניו של הסיפור "טירת אוטרנטו" שבים ומופיעים ברומנים הגותיים הבאים אחריו: הרקע - טירה קודרת ומאיימת שבתוכה מתרחשת העלילה, והדמויות כמובן: האציל העריץ, אשתו הכנועה, המתחזה הצעיר העתיד להתגלות כאדם רם־מעלה, הבתולה הזכה והחסודה, המשרתים התמימים וההתגלויות העל־טבעיות. מעל הכול, אווירת הקטסטרופה הממשמשת ובאה, שכל שלב במהלך העלילה מקדם אותה לקראת הסוף הבלתי־נמנע. גם בימינו אלה נכתבים סיפורים שזו מתכונתם וזו רוחם, והדבר מעיד כאלף עדים על גדולתו של הוראס וולפול הספר תורגם לעברית ע"י עמנואל לוטם במסגרת סדרת הקלאסיקות המודרניות בהוצאת סיאל, בה יצאו עד כה גם הספרים:תלת-עולמי ו-נסיכת מאדים....

הרומן, טירת אוטרנטו, ראה אור בשנת 1764, ונחשב לרומן הגותי הראשון. הוא מהווה דגם לספרות אפלה - השראה ליוצרים רבים בסוגת האימה והמסתורין. כמו אן רדקליף, מרי שלי, ברם סטוקר ואדגר אלן פו. ואכן, זמן רב קודם לכתביהם של גדולי הסגנון, חשף 'טירת אוטרנטו' את משיכתם המורבידית של כותבו וקוראיו אל המוזר, המופלא, המגוחך והמרושע, הפרוע והמשוגע - את התשוקה להציץ לעומק תהום הלא-נודע ... הרומן מתחיל בסיטואציה מופרכת שבה ביום נישואיו של הנסיך (נער חלוש וחולני) נופלת עליו קסדה ענקית במרכז החצר של הטירה. מכאן ואילך מנסה מנפרד, האב להשיג יורש, ומתוך אלימות חסרת שיעור תובע להינשא לארוסת בנו. במקביל אנו מלווים את הדמויות הארכיטיפיות בנסיונותיהן להימלט משדות הכוח הרודניים או למצוא מלוט בתוכם: העלמה במצוקה - סמל הטוהר והתום; הגיבור הצדקן, רודף המוסר; המשרתים השוטים; האחות והאם כפולות הפנים; הנזיר - שופר האל ; ולבסוף הרודן - התגלמות הרוע, המעז כנגד המוסר והסדר. ; אך יתכן שהדמות הראשית אינה אלא הטירה עצמה - זו, כמונומנט לתפארת יכולותיו של האדם, הופכת ברומן הגותי סמל לאימה ולבלתי מובן. ההתנגשות בין הניסיון האנושי להשגת שליטה מוחלטת (מלוכה, חקיקת זכר) לבין חזרתו העיקשת של המסתורי, הלא ידוע - חושפת את השארית הבלתי פתורה שבכל מבנה מעשה ידי אדם, ולנעשה במפעל האנושי כולו....