“יום שישי, שתיים עשרה בצהריים ומסיימים ללמוד מוקדם. לקחנו קו 21 חברתי אנה ואני ונסענו לשוק הכרמל בת״א. קיבלתי מאבי הוראות כיצד להגיע לשם ואיפה בדיוק לרדת; פשוט וקל המשיכו עם האוטובוס עד תחנתו הסופית, רדו בכרמלית ואתן שם. אבי נסע לשוק כל שישי לעשות קניות והציע שניפגש בנחלת בנימין לאחר שיסיים. הוא נתן בידי כסף מזומן לקנות את הדברים ״שבקרוסאל״ עולים פי שניים: פוסטרים, יומנים עם מפתח, מחקים ריחניי”

“אני כל כך שמחה שקראתי המלצות על הספר הזה, כי עם שם כזה - יש סיכוי קלוש שהייתי בוחרת בו בעצמי. השם מטעה, הוא נשמע לי כאילו מדובר בספרות רומנטית, או רומן למשרתות, והוא רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב. מדובר באוטוביוגרפיה של גלנון, ילדה רגישה בעולם של שווי נפש שלמדה, שכששואלים אותך, "מה שלומך?" התשובה תמיד צריכה להיות: "טוב, תודה, ומה שלומך?" גם כשההרגשה קשה ומייסרת. אך לדבריה, לגוף יש דרכים משלו ל”

“יום שישי, שתיים עשרה בצהריים ומסיימים ללמוד מוקדם. לקחנו קו 21 חברתי אנה ואני ונסענו לשוק הכרמל בת״א. קיבלתי מאבי הוראות כיצד להגיע לשם ואיפה בדיוק לרדת; פשוט וקל המשיכו עם האוטובוס עד תחנתו הסופית, רדו בכרמלית ואתן שם. אבי נסע לשוק כל שישי לעשות קניות והציע שניפגש בנחלת בנימין לאחר שיסיים. הוא נתן בידי כסף מזומן לקנות את הדברים ״שבקרוסאל״ עולים פי שניים: פוסטרים, יומנים עם מפתח, מחקים ריחניי”

“אני כל כך שמחה שקראתי המלצות על הספר הזה, כי עם שם כזה - יש סיכוי קלוש שהייתי בוחרת בו בעצמי. השם מטעה, הוא נשמע לי כאילו מדובר בספרות רומנטית, או רומן למשרתות, והוא רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב. מדובר באוטוביוגרפיה של גלנון, ילדה רגישה בעולם של שווי נפש שלמדה, שכששואלים אותך, "מה שלומך?" התשובה תמיד צריכה להיות: "טוב, תודה, ומה שלומך?" גם כשההרגשה קשה ומייסרת. אך לדבריה, לגוף יש דרכים משלו ל”