מרדכי (מוטה) גור

מרדכי (מוטה) גור

סופר

רא"ל מוטה גור שירת בצה"ל 30 שנה – מלוחם עד רמטכ"ל. את דרכו הביטחונית החל טרם קום המדינה בגדנ"ע, במלחמת העצמאות היה לוחם בפלמ"ח. לאחר המלחמה הצטרף לנח"ל, עם הקמת גדוד הצנחנים ב- 1954 מונה בו למ"פ (פלוגה ד').

ערב פרוץ מלחמת קדש התמנה למפקדו הראשון של גדוד הנח"ל המוצנח, שאותו הוביל בקרב המיתלה העקוב מדם. בהמשך דרכו הצבאית פיקד על חטיבת גולני והיה מפקדו של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל.

במלחמת ששת הימים זכה מוטה לפקד על חטיבת הצנחנים 55 ששחררה את ירושלים העתיקה, פיקוד זה נחשב בעיניו כאירוע השיא בדרכו הצבאית המפוארת.
בהמשך דרכו הצבאית שרת כמפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה ובצפון סיני ובשנת 1969 מונה כאלוף פיקוד הצפון, תקופת פיקודו בצפון זכורה כתקופה עתירת פעילות ביטחונית, תוך התמודדות עם צבאות ירדן וסוריה ועם ארגוני הטרור.

במלחמת יום כפור שירת כנספח צה"ל בארה"ב שם תיאם את משלוחי הסיוע החירום לצה"ל. לאחר תקופה קצרה נוספת כאלוף פיקוד הצפון מונה באפריל 1974 כרמטכ"ל.

בארבע שנות שירותו כרמטכ"ל הוביל את שיקום הצבא לאחר שחיקתו במלחמת יום כיפור, והעמיד אותו על בסיסי העוצמה ותפישת הלחימה השוררים בו עד היום. שירת תחת שלושה ראשי ממשלה וזכה להיות הרמטכ"ל שהוביל את צה"ל גם לראשית הדרך לסיום הסכסוך עם מצרים.

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לצמרת המנהיגות של מפלגת העבודה בה שירת בתפקידי חבר כנסת ושר.

בכל שנות חייו, מצעירותו ועד ליום שבחר בו לסיים את חייו, היה מוטה לוחם וסופר, מנהיג וחבר, איש צבא ואיש משפחה ובעיקר איש אוהב ונאהב. סיים את חייו בגיל 65 לאחר מחלה קשה.
1.
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש". הפלוגה היתה מורכבת מכל שכבות האוכלוסיה וביניהם עולים מעשרות ארצות גלות. ברשימותיו מתאר המחבר את חתירתו להביא את הפלוגה לרמת ביצוע גבוהה, ולשיתופה, מהר ככל האפשר, במבצעים מעבר לגבול. גיבוש חברתי, אחוות לוחמים, חוסן נפשי, גאוות יחידה ויחסי אנוש באים לידי ביטוי רב-עוצמה בתולדות הפלוגה. הקורא יתמה על חופש הפעולה שניתן לפלוגה ועל אמצעים חינוכיים מסויימים, שאינם מקובלים היום בצה"ל - אך ספור הפלוגה מובא כפי שהתרחש, ללא יפוי ותוך דבקות בעובדות ובתהליכים אשר אפיינו אותה תקופה. צנחני פעולות-התגמול מהווים עד היום דוגמא ומופת ללוחמי צה"ל. על-אף עשרות השנים שחלפו, הספר הינו אקטואלי במידה רבה, ויש בו כדי לסייע בפתרון בעיות, שמפקדי-שדה מתלבטים בהן שעה שהם באים להכשיר ולחנך לוחמים ...

2.
חוברת אלבומית מהודרת בהוצאת מערכות. 1968. בבוקר ה- 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ניסיונות מדיניים מצד ישראל להימנע ממלחמה עם הירדנים כשלו. חוסיין, מלך ירדן, הורה לצבאו לפתוח באש לאורך הקו העירוני. לרשות פיקוד המרכז בירושלים וסביבתה עמדו 3 חטיבות מילואים שנסתייעו בגדוד ארטילריה, גדוד שריון פיקודי (גש"פ) וחיל האוויר. חטיבת ירושלים (16), בלמה מתקפה ירדנית בדרום העיר וכבשה את גזרת ארמון הנציב - מוצב הפעמון, תוך שהיא מנתקת את כביש מזרח ירושלים-בית לחם. חטיבת שריון הראל (10), פעלה מצפון מערב לעיר בכיוון רכס נביא-סמואל תוך ניתוק ציר ירושלים- רמאללה. חטיבת הצנחנים (55), הייתה אמורה לפעול בחזית המצרית, אך מכיוון שכוחות צה"ל התקדמו במהירות בחזית זו, הופנו הצנחנים ברגע האחרון לירושלים. על החטיבה הוטל להבקיע את הקו העירוני בצפון ירושלים כדי ליצור בסיס לחבירה עם הר הצופים ולשחרור העיר העתיקה. בליל ה-5/6 ביוני 1967 פרצו גדודים 28 ו-71 את הקו העירוני באזור נחלת שמעון. גדוד 66 פרץ את הקו העירוני מול בית הספר לשוטרים. בגבעת התחמושת נערך קרב עקוב מדם. בבוקר ה- 7/6/67 כבשו חיילי צה"ל את העיר העתיקה. מוטה גור, מח"ט הצנחנים, דיווח: "הר הבית בידנו" - העיר החצויה חוברה לה יחדיו....


"המתנדב, מרגע שחובש כומתה אדומה, מרגע שנועל נעלי צנחנים, מרגע שנושא בגאווה את כפני הצניחה על לוח לבו, אינו רשאי עוד לנהוג לי קנה המידה המ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ