אביב גבע

אביב גבע

סופר

מגשר, עורך ספרותי ופרשן ספורט. בעל תואר שני במשפטים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. הנחה בעבר את תכנית הספורט "היציע המרכזי", תכנית המוסיקה "און דה רוקס", ותכנית האקטואליה והבידור "ביצי חופש" ב"רדיו כל השלום" 107.2FM. מגיש תכנית "ועדת המעקב" בטלוויזיה החברתית 'שידורי החללית' ומפתח פורמטים ותסריטים לקולנוע ולטלוויזיה.
אתר אינטרנט: האתר של אביב גבע
1.
מאחורי כל בן־זונה מסתתר אביר. גם זה ששיחק בכן, זה שלא התקשר למחרת, גם הוא בסופו של יום רוצה אהבה. איך אני יודע את כל זה? כי אני זה הוא. “So, will you miss me?”, היא שאלה אותי, חותכת בסכין מנתחים את התסריט. ידעתי שאני בסרט, שזה ייגמר בבום. הרגשתי שאני נוסע על הכביש הכי מהיר בעולם עם הכלי הכי פצצה שיש, הים מולי ומוזיקה שאני הכי אוהב בפול ווליום, יודע בוודאות שבסוף הדרך יש קיר ושאני נכנס בו בוודאות, אבל אין סיכוי שאני יורד עכשיו. אין סיכוי שאני אפילו ממצמץ. זה מה שרציתי כל הזמן. את הזהב הזה, את אוצרות אדמת 'אל דוראדו' הנעלמה. רק לפני כמה ימים ישבתי עם תומר על החוף הקריבי של מקסיקו והכנתי ג'וינט שנראה כמו אחד שצ'ה גבארה גלגל לפידל קסטרו. "תעשן, תעשן," תומר הביט אליי וחייך, "גם ילדות קטנות מעשנות." והנה היא פה. כל כך יפה וכל כך שלי. כמעט שלי. כמעט אהבה. הרגשתי כמו השאהידים, שכשמתגבשת אצלם ההחלטה למות זה הופך אותם לסוג של גיבורי־על. ועכשיו גם אני סוג של שאהיד – החלטי, נחוש ולא מפחד משום דבר. כי שום דבר טוב כבר לא יכול לקרות לי. אפילו הבחורה המיוחדת הזאת שהקסימה אותי כל כך הייתה רק תזכורת לזה שהפרס נמצא מאחורי חלון הראווה של חנות שלעולם לא תפתח. כל מה שנותר לי הוא לזיין כל מיני סוגים של שרמוטות חסרות משמעות ולחשוב שאני נהנה מהחיים עד שאני גומר והקור חוזר להשתכן במצולות לבי. הנה אני מריח את צחנת השאול אך נושם אוויר פסגות. החכם הטיפש מכולם אשר קרוב לתחתית אבל מרגיש על גג העולם. אני כדור אש מתפרץ שאיש לא יכול להדוף. אני שאהיד, אני סופרמן של הסוף. ...

2.
“אביב גבע השתחרר מכבלי הכתיבה. ללא מסגרות וצורות מוכרות של משפטים סגורים, גבע מחבר מילים שלא בהכרח מתחברות, אבל בספֵירה היותר גבוהה שלהן, הן משלימות אחת את השניה. כי לכל מילה יש את המשמעות הראשונה שלה, אבל יש לה גם את התחושה שהיא נותנת. פיסקה אחר פיסקה, נחשף הקורא לרמה האחרת של המילים, לכתיבה ברמת התחושות. אחת היציאות הספרותיות הגדולות שאני מכיר” פאשי לוין, תסריטאי והנהו בּרין הסולטן יושב, על מאורעות הימים האחרונים חושב. לטכס עצות יש חיש ומהר, אל אדונים לפנות ואוזניהם לסבר. נפתלת למכביר תהא השעה, אך בלבו גמר על זו החלוקה. ואת מעשיו לעד ייזכר, את היער ישנה לבלי הכר. ברבות השנים עוד עליו ידובר, על המלך בּרין, אשר בישר בכיכר. ...


האביר בן זונה/ אביב גבע Aviv Geva "דבר אחד בטוח, ולא משנה כמה יגידו לכם אחרת. מאחורי כל זיין מצוי, קיימת מישהי שקרעה לו את הלב." תשמעו, חשבתי שהמש... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
טוב, קודם כל מקסים. באמת. משהו חדשני שטרם נראה במחוזותינו ומודה שקשה מעט לעיכול. אך משמתחילים לעכל, זה יורד בגרון בצורה לא פחות ממופלאה. מ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
חצוף, בועט, ומביא עמו רוח חדשה. היכולת של הכותב להעיף את הגיבור שלו בממדי זמן שונים, בדרגות הכרה והבנה קיצוניות, בתוך קשת של רגשות שיש בה הר... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
פשוט לא הצלחתי להתחבר. הטקסט כתוב כמעט ללא נשימה, כמו מונולוג של מתבגר. טעויות בהגהה, לא מספיק רווחים בין הפסקאות...לא עבור העין הפדנטית ש... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ