"בלש זמני" הוא מסוג הספרים שמתאימים לתקופות שהראש עסוק בניהול החיים.
כתוב בשפה צנועה ומוכרת, קליל, זורם, מרתק, משעשע והייתי מקטלגת אותו כספר "תל-אביבי".
<mark>שאול בצר</mark> כתסריטאי מנסה לממש את כשרון הכתיבה ומתגלה כבעל דמיון מפותח, כמעט כמו גיבור הסיפור שלנו "מיכאל קריגר" שמשלים את הכנסתו כבלש.
מי הוא מיכאל קריגר?
מיכאל קריגר הגיבור שלנו עוסק בכתיבה. כותב לעיתונים, כותב תסריטים לחברות הפקה של משחק

כתיבה בלשית היא מסורת ארוכת יומין. אם מתחקים אחר שורשיה רואים אותם במאה התשע עשרה את ארתור קונן דויל פיתח את רעיונותיו המוקדמים של אדגר אלן פו ורקח את דמותו של שרלוק הולמס. מאז רבו הסופרים, הספרים והבלשים (וגם הבלשיות! לרגל יום האישה הבינלאומי חייבים לציין את זה), הנותנים לקהל הקוראים שעה של נחת בקריאה ובפיענוח של תעלומה, ועוזרים להשיב את הסדר העולמי הנכון על כנו. הפושעים נתפסים, הטובים מנצחים, וה

אהבתי. קולח, מותח, כתוב בשפה קלילה, עכשווית ומהנה. ממליצה מאד. <mark>שאול בצר</mark> כל כך ישראלי בכתיבה שלו.

ספר מצוין, פשוט כך.
מצטער שזאת לא הדעה הרווחת כאן.
אבל הספר הזה נפלא, קליל, זורם, עכשווי, ישראלי ומרתק.
אמנם יש חלקים בו קצת נמרחים והיה אפשר לוותר עליהם,
אך בסך הכל הספר טוב מאוד.
כל הכבוד לסופר <mark>שאול בצר</mark> שכתב ספר מתח(ראשון) קליל וטוב.
הסיפור יכול בהחלט לשמש כתסריט לפרק בסדרת מתח טלוויזיונית.
ממליץ מאוד.

כשאני חושבת על ספרו של <mark>שאול בצר</mark>, "בלש זמני", אני נזכרת בשירו של שלמה גרוניך:

"כולם רוצים שירים פשוטים,
שירים בשני אקורדים.
כולן דורשות מילים פשוטות
שלא אומרות לי שום דבר.
יוצאים לרקוד רוצים לשמוח
לא לחשוב יותר מידי
לשיר בשני קולות
שעם ישראל עוד חי"

ובכן, הבית והפזמון של השיר מתארים בכלליות את ספרו של בצר: מילים פשוטות, שני אקורדים, שום דבר לא מסובך יותר מידי ככה שלא צריך לחשוב. ספר

ספר מאוד מותח אותו סיימתי שלא כהרגלי תוך שעתיים שלוש.
מיכאל הבלש רק רצה להתעסק בכתיבת ספר לזכרו של אביו שהיה פסל מצליח בשנות השבעים ונהרג בפיצוץ מסתורי...
הוא עובד בעיתונות אך מפוטר לרוב, ולכן מקבל את הבקשה של מכרים משירותו הצבאי לפני כחמש עשרה שנה - לצאת להרפתקה מסתורית. גם לאחר שקיבל את ההחלטה לצאת למסע חיפושים אחרי אהרון גדרון יוצר הקומיקס "הפרש הסגול" - קומיקס על גיבור על שיכול לרפא טראומות

סיימתי היום את הספר וצחקתי המון... והייתי במתח...

כיוון שתמיד הייתי בב"ס גרועה בשיעורי ספרות ולא הבנתי מה רוצים ממני... אז... אני נהנית מספרים ולא מבינה, מבלי לפגוע בחבריי מכאן באתר, על עומק, דמויות, וכו.....

כשאני קוראת ספר במידה ואני חולמת אותו נמצאת בעלילה כאילו הייתי שם יחד עם הגיבורים אז הספר מעולה. ככה קרה לי כאן מאוד נהניתי הייתי עם מיכאל שהוא שוב עוזר לזילברמן לפתור איזו תעלומה בלשית

כבר כמה פעמים קרה לי שסיימתי ספר ומיד ישבתי לכתוב עליו ביקרות, בזמן שהרשמים עוד טריים והתרגשות סיום הספר נוכחת. פעמים אחרות כתבתי ביקורת אחרי זמן מה מרגע הסיום, לאחר שהיה לי זמן להרהר בספר, בדמויות, בתהליך שעברתי איתו לאורך הקריאה. ופעם אחת כבר כתבתי ביקורת זמן ארוך אחרי הקריאה, כשרק רושם קל נותר ממנו ולא מחשבות מגובשות לעומקן. הספר הזה בחציו המקרה הראשון ובחציו המקרה השלישי.
סיימתי את הספר ממש ל