“מצחיק שדווקא אחד הספרים האהובים עלי החודש, השארתי לסוף, כמו שאומרים שאת ''הדובדבן שבקצפת'' תמיד צריך להשאיר לסוף, ואני נוהגת להסכים עם אמרה זאת. בספר הזה נתקלתי בספריה הציבורית, כאחד מהספרים החדשים בספריה, הכותרת והכריכה משכה אותי ללא ספק,במיוחד התקציר שסיקרן אותי, כחובבת קריאה וסיפורי מכתבים(בתור אחת שהאהבה הכמוסה שלה הוא התאהבות תוך קשר מכתבי) מרוב שהספר כה מצא חן בעיני סיימתי אותו אחרי פחות”