אוי, כמה שהחיים שבריריים. וכשאתה מגלה כי מידת השליטה שיש לך עליהם היא מוגבלת מאוד, ושאתה נתון לחסדיו של בורא עולם או לשריריותה של המקריות (כל אחד בהתאם לאמונתו), אין דבר יותר מתסכל. וזה כלל לא משנה אם את אישה דתייה (שאוהבת את הספרים של רם אורן) מבית חורון או שאתה חילוני למהדרין (שאוהב את אותם הספרים בדיוק) מתל אביב. התסכול בעינו עומד.

הבוקר של ה- 22.1.1995 היה אמור להיות עוד בוקר שגרתי בחייו

בדיוק ברגע בו אני נמצאת בתקופה לחוצה בחיי עם עומס בעבודה, בלימודים, בחיים הפרטיים שלי ואין שום מנוח או שום נקודת אור שתניח אותי בפרופורציה לחיים מגיע הספר הזה ומצליח באופן הכי מפתיע שיכול להיות להפוך את קרביי.
<mark>צילה חיון</mark>, אישה חזקה מאין כמותה, מגוללת בפנינו את סיפור פריחתה מחדש – מהיותה ניצן ניזוק במדבר יבש משווע למים וחיים היא מעלה את עצמה, קורעת את קליפתה ומוציאה את הפרח היפה והמקסים ביותר שהיא