"האגדה מספרת על ציפור המזמרת רק פעם אחת בחייה. בקול ערב יותר מכל יצור אחר על פני האדמה. מן הרגע שהיא נוטשת את קנה היא מחפשת עץ עוזרד ואינה נחה עד שהיא מוצאת כזה. ואז, כשהיא מזמרת בין הענפים האכזריים, היא משפדת את עצמה על הקוץ הארוך והחד ביותר, וכשהיא גוססת היא מתעלה על יסוריה ומיטיבה לשיר מן העפרוני והזמיר. שיר עילאי שמחירו הוא עצם הקיום. אבל עולם ומלואו נעצר כדי להאזין ואלוהים במכון שבתו מחייך, מ

Cogito ergo sum אמר רנה דקארט, הפילוסוף הצרפתי הדגול -אני חושב משמע אני קיים.
הוא הגה את מסקנתו הידועה ביותר בלטינית, שפתה של רומא העתיקה ולא בכדי. כי אין זה משנה מה נאמר עליה ומה חשבון עתיק היומין של רומי עם העם היהודי, לא הייתה לפניה או אחריה אימפריה בסדר הגודל שלה שהחזיקה מעמד מאות רבות בשנים למעשה כבלתי מנוצחת. היא השיגה זאת גם בעזרת כוחה, אך הרבה יותר מכך בזכות תחכומה הרב.

ירושתה חיה ובו

זה אחד הספרים המשובכים שכל כמה שנים יוצא
לך לקרוא כזה ספר מיוחד.
סיפור על סאגה משפחתית שהם מאוד עשירים,
הספר הנ"ל נתן לי במשך שבוע לחיות את הספר
להזדהות עם האנשים.
העלילה של הספר כל כך מרתקת ,יש בספר גם תרגדיות וגם רומן
וגם היסטוריה.
מה אני אגיד לכם התענגתי על כל מילה בספר,
לא רציתי שהוא יגמר מרוב שהוא כתוב בצורה מושכת.
יש לציין שהסופר <mark>קולין מקאלוג</mark> הוא שכתב
את הספר הציפרים מתות בסתר.
ספ

ה מ ג ע - <mark>קולין מקאלוג</mark>

"את חייבת לקרוא את הספר", אמרה לי חברתי. לא מזלזלים בהמלצה כזו. הולכים לספריה ושולפים את הספר מעל המדף. עד כאן – יופי.

ספר עבר כרס, בן 540 עמודים. ההתרחשות מתקיימת באוסטרליה לפני כמאה וחמישים שנה, בעת הבהלה לזהב בכל ארצות העולם שלא פסחה על אוסטרליה. לצערי, תוכן הספר בנאלי בהחלט, חציו לפחות. ציפיתי ליותר במחצית הראשונה של הספר. קראתי בסבלנות, אך לשווא. אמנם הסופרת כותב

אתם יודעים מה? הספר הזה לא כל כך מבריק ,כפי שהתיימרתם לעשותו.
העלילה לא יוצאת מגדרה.
למעשה ארחיק ואומר שזה לא חוקי לכתוב ספר כל כך ענק , אשר ספוג עד עמקי נשמתו בכאב, ייסורים, יגון וטרגדיה.
על כל כאלה, אתחיל את הביקורת שלי בהבהרה: חייכם לא ישתנו לבלי הכר אחריי הקריאה.
על כל פנים, ניכר כי אני היא שהוסיפה עוד כמה שנים לחייה , אחריי שנחשפתי לפסימיות הרבה ,
"ולטבענו" חסר התקווה והבלתי מעורער , של

זהו הספר הטוב ביותר של <mark>קולין מקאלוג</mark>. סופר מצליח לגעת בי כשתחושת האופוריה אחרי הקריאה נשארת אצלי כמה ימים טובים, כמו שקרה לי עם \'חלף עם הרוח\', וכמובן, התייפחות קלילה. לצערי לא נחשפתי להרבה סופרים כאלה.

הספר ציפורים מתות בסתר הוא מבחינתי ה"ספר". מדהים, מרגש, בנוי כמו שצריך משהו שרק <mark>קולין מקאלוג</mark> יודעת ליצור. המלצה חמה. ספר שחוזרים לקרוא בו שוב...

אחד הספרים העצובים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות. טרגדיה בת שלושה דורות, שקיעה של משפחה על רקע הערבות הבלתי נגמרות של של אוסטרליה. קראתי כמה וכמה ביקורות משתפכות כאן ואני חייב לומר שאני מסכים עם כל מילה. <mark>קולין מקאלוג</mark> מצליחה לאפיין כל דמות ודמות, להטוות לכל אחת מהנפשות מסלול לקראת סוף מר בזו אחר זו. הרבה אושר לא ספגתי מ'ציפורים מתות בספר' אבל כן עברתי חוויה מטלטלת, בתרגום המופלא של אופירה רהט

ריק נוצר רק כאשר יש ממשי. ריק בין אטומים, ריק בין עצמים שונים, הפסקה. יש פעמים שהריק מחלחל אל תוכנו, יש פעמים שהוא מחוץ לנו. הריק קיים וממשי, גם אם נתכחש אליו הוא יהיה תמיד קיים, אומר כי לרגע אנחנו צריכים לא לעשות כלום, סתם להקשיב לשקט. מי מאיתנו לא מכיר את הרגשת הריק? התפלאתי לגלות כי הרגשה זו יכולה גם לצוץ בין מילותיו של ספר וגם ביתר עוז.
הספר הזה חדר אל תוך נבכי נפשי, מקום בו ביום יום אינני מע