מטרתו המרכזית של ספר זה היא, לתרום ליצירת מנהיגות חדשה האמורה להבין את התהליכים ההיסטוריים שאנו כישראלים מהווים חלק מהם. רק על-ידי הבנות מסוג זה ניתן יהיה לנווט את ישראל למקום מבטחים. מנהיגות פוליטית אמורה להביא את ישראל לניצול הפוטנציאל האדיר שטומן בחובו העידן החדש. ישראל שקועה כל-כך בביצה הביטחונית מדינית, לאורך שנים רבות כל-כך, עד כי אין בה מקום למנהיגות בעלת הבנה עמוקה במתרחש סביבנו. כך יוצא, שהחברה הישראלית, והמדינה עימה, שנים ללא מנגנון ניווט כלשהו. ספר זה נכתב כדי לסייע בשינוי המצב הקיים ולצורך יצירת מצב פוליטי חדש. זהו ספרו החמישי של חיים אסא. ...

המאבק הממושך של ישראל בארגוני טרור תת-מדינתיים דוגמת החמאס והחיזבאללה הוליד לאחר מלחמת לבנון השנייה צורך ממשי ביצירת דוקטרינת לחימה חדשה עבור שדה הקרב הא-סימטרי. בשדה הקרב הזה נלחם צד חזק אך פגיע – המדינה – בצד חלש אך עמיד – ארגון טרור תאי, אמורפי, הפזור עמוק ברבדיה של אוכלוסיה אוהדת. יחד עם המערב כולו מצויה ישראל במערכה שיצרה סדרה של אילוצים מסוג חדש, כגון סף הלגיטימיות, היעלמות המטרות, לחימה בעורף ותהליך שחיקה מתמשך. במערכה זו נדרשת לחימה מסוג אחר, ולהכרעה הצבאית בה משמעות שונה מזו המקובלת. על רקע זה נדרשו ראשי מערכת הביטחון לפתח קונספציה חדשה שתתאים לשדות הקרב העכשוויים והעתידיים והסביבה הפוליטית-חברתית שבה הם אמורים לשחק תפקיד. שדה הקרב הא-סימטרי, שמחבריו נמנים על הצוות שהוקם לגבש קונספציה זו, פורש את עיקרי התפיסה החדשה: לוחמה מבוזרת באמצעות מבני כוח גרעיניים דינמיים. הלוחמה המבוזרת, והרשת המאפשרת אותה, יוצרות לראשונה אופציה ממשית לפתח סוג חדש של עימות מזוין שיהיה לא רק יעיל ואפקטיבי בהרבה בדרך הוצאתו לפועל, אלא גם, ובעיקר, סלקטיבי, מדויק ומידתי, באופן שיאפשר לצמצם למינימום הרג והרס חסרי אבחנה. בהתבסס על מסקנות מלחמת לבנון השנייה, "עפרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ולא פחות מכך על פעילות כוחות הקואליציה בעיראק ובאפגניסטן, משרטטים אסא ויערי את שדה הקרב של ראשית המאה ה-21 ואת הצעדים שעל צה"ל לעשות כדי לנצח בו. חיים אסא הוא ד״ר לפילוסופיה בעל תארים מתקדמים במתמטיקה וחקר ביצועים מהטכניון, מנהל מספר גופי מחקר ופיתוח והייטק, ומנהל יחידת הסימולציות ומשחקי המלחמה באוניברסיטת תל אביב. אלוף (מיל.) ידידה יערי הוא מפקד חיל הים לשעבר. היה מפקד הקומנדו הימי, ומזה עשור הוא מנכ״ל רפא״ל (האחראית, בין היתר, לפיתוח "כיפת ברזל"). בעל תואר בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה....

זהו סיפור שאין בו תחומים בין זמן ומקום, בין מציאות להזיה. הגיבור מנסה להתקיים בנקודת מוקד של אנרגיות סותרות - הוא נדחף החוצה, אבל גם נשאב פנימה - מנהל מאבקים עם דמויות, שמייצגות כוחות הרבה יותר גדולים. מה יותר חזק, מסוכן, פטאלי - האשה או המוות? מה מסתתר מאחורי הקיר, מאחורי הארוגאזמה? כל אדם במאה העשרים, מנסה ליישב את הדילמות המלוות אותו. הוא אינו יודע אם הוא אוהב או אוייב לסדר החברתי, כפי שאינו יודע בדיוק מי אוהב ומי אוייב, היכן ההנאה והיכן האובדן, מה טעם הדבש ומה כאבו של העוקץ. הקורא עוקב בדריכות - מי היא אשה זו? האם לדודיה טעם המוות? לאן מובילים צעדי המחול המיסתורי הזה? האם יש לחיים חוקים וחוקיות? כותל המוות - מה הוא צופן מאחוריו? הסופר, מדען צעיר, שזהו ספרו הראשון, משתמש ברומאן כמו בלוח-תאורה בתיאטרון, כל עמוד הוא מתג המאיר פינה אחרת, בזווית אחרת, באור אחר - עם תוצאה שונה בחזות ובטמפרמנט. זהו ספר הכתוב בשפה רזה, מדויקת וקומפאקטית המעמידה כל קורא בפני סימן-שאלה אישי, גם אתה, אולי, תחפש עכשיו את השלט-הרחוק שלך... ...

מהפכות המידע הגדולות הן שאפשרו את המהפכות התודעתיות שיצרו למעשה את ההיסטוריה האנושית. מטרתו של ספר זה היא להעריך איך תיראה מהפכת המידע הבאה ואיזה אופי ילבש הצעד הבא של ההיסטוריה האנושית. כיום אנו עומדים על סִפה של מהפכת מידע ענקית, המהפכה הקיברנטית, שהיא המקבילה של מהפכת הדפוס במאה החמש-עשרה, או של מהפכת הכתב היווני שנהפך לכתב רשמי לפני כ-3,000 שנה. להבדיל מסמואל הנטינגטון, שהגדיר את קווי השבר בין הציביליזציות כקווים שלאורכם יתרחשו רוב העימותים האלימים בעתיד, הטענה המרכזית המוצגת בספרו של ד"ר חיים אסא, זרים לעצמם – ההיסטוריה האנושית כמהפכה תודעתית, היא שהעימותים האלימים יתרחשו לאורך קווי שבר הנוצרים על בסיס של זרות עצמית וניכור עצמי. אלה הם קווי השבר שעוברים בתוככי ירושלים, פריז, ניו יורק, בוסטון, וושינגטון או קהיר, ולמעשה בתוכו של כל כרך על פני כדור הארץ. מהי זרות עצמית, מהו שינוי תודעתי? כיצד הוא נוצר? מה הקשר בין שינוי תודעתי ומהפכת מידע? מהו מקומם של הבלתי-נספרים בהפקת המהפכה התרבותית או הפוליטית הבאה? אלה השאלות שאיתן מתמודד ד"ר חיים אסא בספר שלפנינו....

תנאים של דיכוי וניכור מהווים יסוד לקיומו של התהליך המהפכני שמתחולל בשנים האחרונות במדינות ערב. בהינתן תנאי הניכור מוצגים שני מרכיבי יסוד: אמון בין המתנגדים והאמונה ביכולת לבצע שינוי. האמון מחד והאמונה בניצחון מאידך מזינים זה את זה ומובילים להיווצרות תהליך דיאלקטי שביכולתו להביא לנפילת המשטרים המדכאים הישנים. ד"ר חיים אסא, היועץ האסטרטגי של יצחק רבין, יועץ מומחה לביטחון לאומי ולתיאורית המשחקים. בעל דוקטורט בכתבי מרקס, ובתפיסת האדם על פי פרידריך ניטשה....

"רוב האנושות מעדיפה שלום על פני מלחמה, ועדיין כולנו במלחמה מתמדת, כיצד ייתכן הדבר?" כתב זיגמונד פרויד לאלברט איינשטיין. מתוך פרספקטיבה זו מחברי הספר מציגים את המלחמה, תוך הכרה באופייה ובתמורה שחלה בה עם הזמן. מנהיגים צבאיים ופוליטיים כושלים - או מתמהמהים - בזיהוי של תמורה זו וגורמים בכך למוות מיותר של מיליונים. השינויים הטכנולוגיים גרמו למלחמה הטוטאלית, שעיקרה שילוב של האזרחים בהכרעה הצבאית שהחל נפוליאון ושהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה, שבה, לראשונה בהיסטוריה, נהרגו יותר אזרחים מלוחמים. בנוסף, התודעה האזרחית ההולכת וגוברת על התודעה הצבאית (צפון קוריאה ואיראן הן המדינות היחידות שעדיין מונהגות על עקרונות של תודעה צבאית וכוח צבאי) יצרה מלחמה מסוג חדש, שבה הגרעין והטרור מהווים שחקנים ראשיים יחד עם או מול המרחב האזרחי. על המלחמה הוא ספר מרתק שמציג את אופייה המשתנה של המלחמה לאורך 2500 השנים האחרונות ועד ימינו: מימי מוקדון ועד נפוליאון – שבהם מלחמות הוכרעו בקרב שנמשך יום אחד בלבד ותוצאותיו הכריעו את גורלן של יבשות, דרך מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, עד ימינו. ד"ר חיים אסא, שעמד בראש הצוות לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, היה חוקר בכיר בענף חקר ביצועים בחיל האוויר, מפַתח במסגרת מפא"ת, המנהל הטכנולוגי ויו"ר של חברת ההייטק סייקאן, וראש יחידת משחקי המלחמה האסטרטגיים באונ' תל אביב. יוסף אגסי, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באונ' תל אביב ובאונ' יורק שבטורונטו, התחנך בחדר, בבית הספר תחכמוני ובישיבת מרכז הרב. הצטרף לקבוצה פוליטית-מרקסיסטית שהתפרקה לאחר הצהרת העצמאות. מוסמך לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטור באוניברסיטת לונדון בהנחיית קרל פופר. חבר בקבוצת "אני ישראלי". היה נשוי ליהודית בובר אגסי משנת 1949 עד פטירתה ב-2018. לשניים בת, תרצה, שנפטרה ממחלת הסרטן, ובן, אהרון....

לוחם מגדוד 13 של גולני נפצע קשה במהלך פשיטה על יעבס, היא יבש גלעד, בהיתקלות עם מארב אויב. הוא נישא באלונקה בידי חבריו אל צדו הישראלי של הירדן. מחשבותיו, זיכרונותיו ותובנותיו מחייו הקצרים חולפים בתודעתו כסרט נע, מתאבכים ומתערבלים עם האירועים המבצעיים המתרחשים במהלך חילוצו, ובתוך כך יוצרים מונולוג שמייצג בזעיר אנפין את ההיסטוריה הקצרה של העם היהודי בארצו. "עוד מעט אני אמות. עוד שניות או דקות, אני לא יודע. עננים קטנים של אבק שריפה עולים מהדם שזורם על פני, על החולצה ועל הגוף, מטפסים מעלה, אל החושך, אל צמרות העצים שהאש עדיין אוחזת בגזעיהם, בוערים סביבי, בריקוד איטי, איטי מאוד, שמסתלסל ומתהפך לצלילי האש שמתגלגלת מטרים ספורים ממני". "אמי מתגלית אלי עכשיו כפליטה שהגיעה משומקום, ועכשיו המצפון שלי מתעורר בכל עוצמתו, מפואר, מנופח, בלתי נסבל במידת הטמטום, שואב את כוחותיו ממקור לא ברור, ומצליח להפיק עוד שאיפת אוויר, עוד קריעת ים סוף שבוצעת את גופי". "כולם שוב עומדים על הרגליים ומשוחחים בלחש, כמו רחשיו של בית הקפה של לילי בגבעת שמואל, בשבת, כשכולם משחקים קלפים מבעד למסך כבד של עשן הסיגריות"....