זהו סיפור שאין בו תחומים בין זמן ומקום, בין מציאות להזיה. הגיבור מנסה להתקיים בנקודת מוקד של אנרגיות סותרות - הוא נדחף החוצה, אבל גם נשאב פנימה - מנהל מאבקים עם דמויות, שמייצגות כוחות הרבה יותר גדולים. מה יותר חזק, מסוכן, פטאלי - האשה או המוות? מה מסתתר מאחורי הקיר, מאחורי הארוגאזמה? כל אדם במאה העשרים, מנסה ליישב את הדילמות המלוות אותו. הוא אינו יודע אם הוא אוהב או אוייב לסדר החברתי, כפי שאינו יודע בדיוק מי אוהב ומי אוייב, היכן ההנאה והיכן האובדן, מה טעם הדבש ומה כאבו של העוקץ. הקורא עוקב בדריכות - מי היא אשה זו? האם לדודיה טעם המוות? לאן מובילים צעדי המחול המיסתורי הזה? האם יש לחיים חוקים וחוקיות? כותל המוות - מה הוא צופן מאחוריו? הסופר, מדען צעיר, שזהו ספרו הראשון, משתמש ברומאן כמו בלוח-תאורה בתיאטרון, כל עמוד הוא מתג המאיר פינה אחרת, בזווית אחרת, באור אחר - עם תוצאה שונה בחזות ובטמפרמנט. זהו ספר הכתוב בשפה רזה, מדויקת וקומפאקטית המעמידה כל קורא בפני סימן-שאלה אישי, גם אתה, אולי, תחפש עכשיו את השלט-הרחוק שלך...