“חיפשתי אתנחתא קלה באמצע קריאה של ספר עיון כבד, משהו קצר ונחמד, נשלף הספר הזה. לשמחתי לא פיתחתי צפיות רבות אך הופתעתי לטובה. הספר נכתב ב-1806 בצרפת-שוויץ, ספר זה נמנה עם הרומנים הצרפתים הקלאסיים ונחשב ליצירת מופת. הספר כולו אהבה, אהבה ומה שבלב- מצלצל מוכר- כן מאוד- סטפן צוויג. הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של אדולף ועוסק באהבתו ומערכת היחסים המורכבת שלו עם אלאונורה. אלאונורה היא אישה כבת 36 ממו”

“הפעם הראשונה שנתקלתי בספר הזה, היתה בסרט הצרפתי "שם פרטי" של מתייה דלארפור ואלכסנדר דה לה פאטאלייר. בסרט, שמו של הספר הוא שמניע את המהלך העלילתי, אבל אפשר לראות גם מעין הקבלה מגוחכת בין גיבור הסרט ובין דמותו של אדולף הספרותי. בגב הספר הרומן מתואר כסיפור אהבה, אבל זה לא כל-כך פשוט. האם הבחור הצעיר שמספר את סיפורו בגוף ראשון אכן מאוהב? ואם כן - איזו מין אהבה היא זו? מה המניעים שלה? השאלות שעולות מה”

“אל הספר הזה הגעתי מהרצון הפתאומי שלי להתחיל לקרוא ספרות צרפתית או ליתר דיוק לשנות את העובדה שעד היום לא באמת קראתי ספרות צרפתית כלשהי ואיתה המחשבה הנלווית שאני מפספס משהו גדול. התעורר בי רצון לקרוא ולו מקצת את הסופרים הצרפתים הגדולים כגון ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, אונורה דה בלזק, וכדומה וככה נתקלתי בספרון הזה. זהו ספרון קצרצר שפורסם בשנת 1806 ומספר את סיפורו של אדולף שזה עתה סיים את לימודיו באונ”

“הביקורת להלן היא עבור הספר "אדולף" בתרגום ישן יותר מאת עדה צמח, של הוצאת הספרים דביר, ספר שהגיע אלי כנראה באחד ממכירות הספרים של בית אריאלה, בה ניסתה הספרייה להיפטר מכמה שיותר ספרים במכירתם במחיר מגוחך של 3 שקלים בטרם תעבור שיפוץ. ככלל הספר מדבר על האהבה, אהבה, ומה שביניהם. אומרים שזה נושא יוצא דופן לתקופה שבה נכתב הספר, לפני מאתיים שנה, בה עיקר הרומנים היו היסטוריים. אדולף שם את עינו על מדאם ב”

“חיפשתי אתנחתא קלה באמצע קריאה של ספר עיון כבד, משהו קצר ונחמד, נשלף הספר הזה. לשמחתי לא פיתחתי צפיות רבות אך הופתעתי לטובה. הספר נכתב ב-1806 בצרפת-שוויץ, ספר זה נמנה עם הרומנים הצרפתים הקלאסיים ונחשב ליצירת מופת. הספר כולו אהבה, אהבה ומה שבלב- מצלצל מוכר- כן מאוד- סטפן צוויג. הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של אדולף ועוסק באהבתו ומערכת היחסים המורכבת שלו עם אלאונורה. אלאונורה היא אישה כבת 36 ממו”

“הפעם הראשונה שנתקלתי בספר הזה, היתה בסרט הצרפתי "שם פרטי" של מתייה דלארפור ואלכסנדר דה לה פאטאלייר. בסרט, שמו של הספר הוא שמניע את המהלך העלילתי, אבל אפשר לראות גם מעין הקבלה מגוחכת בין גיבור הסרט ובין דמותו של אדולף הספרותי. בגב הספר הרומן מתואר כסיפור אהבה, אבל זה לא כל-כך פשוט. האם הבחור הצעיר שמספר את סיפורו בגוף ראשון אכן מאוהב? ואם כן - איזו מין אהבה היא זו? מה המניעים שלה? השאלות שעולות מה”

“אל הספר הזה הגעתי מהרצון הפתאומי שלי להתחיל לקרוא ספרות צרפתית או ליתר דיוק לשנות את העובדה שעד היום לא באמת קראתי ספרות צרפתית כלשהי ואיתה המחשבה הנלווית שאני מפספס משהו גדול. התעורר בי רצון לקרוא ולו מקצת את הסופרים הצרפתים הגדולים כגון ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, אונורה דה בלזק, וכדומה וככה נתקלתי בספרון הזה. זהו ספרון קצרצר שפורסם בשנת 1806 ומספר את סיפורו של אדולף שזה עתה סיים את לימודיו באונ”

“הביקורת להלן היא עבור הספר "אדולף" בתרגום ישן יותר מאת עדה צמח, של הוצאת הספרים דביר, ספר שהגיע אלי כנראה באחד ממכירות הספרים של בית אריאלה, בה ניסתה הספרייה להיפטר מכמה שיותר ספרים במכירתם במחיר מגוחך של 3 שקלים בטרם תעבור שיפוץ. ככלל הספר מדבר על האהבה, אהבה, ומה שביניהם. אומרים שזה נושא יוצא דופן לתקופה שבה נכתב הספר, לפני מאתיים שנה, בה עיקר הרומנים היו היסטוריים. אדולף שם את עינו על מדאם ב”