סלין אסייג

סלין אסייג

סופרת


1.
צעקה הפוכה מאת סלין אסייג הוא רומן ביכורים נועז שמאיר משפחה אחת, בית אחד ועיר אחת – בת ים של שנות השבעים והשמונים – באופן מפוכח ואכזרי. הוא מסופר בנשימות קצרות, בעברית מחוספסת ועדינה, בעלת אמינות ועוצמה חריגה, ובסגנון שהוא דיווחי לפרקים. העלילה בנויה טלאים-טלאים ונעה ברחובות ילדותה של המספרת ובמרחבי הזיכרון והתודעה שלה. הילדה-אישה מבחינה בניכור בין ההורים, בגעגועים של האם למצרים של שנות ילדותה ובכל משוגעי השכונה המסתובבים ברחובות מזינים את פחדיה ואת סקרנותה. היא מדמיינת כיצד תברח מן הבית עם אחיה האהוב ובכך תגאל את עצמה מן העתיד הצפוי לה. ההפלגות מן המציאות המיידית אל עבר אופקים מדומינים של אפשרויות עתידיות, מסייעות לה להדוף מעליה את חוקי העולם ולפעור בתוכו מרחב יצירתי של חיפוש עצמי ושל חופש. "אמא אומרת לי שאסור לבכות במקלחת. גם במיטה אסור והכי גרוע לפני שנרדמים. מי שבוכה במיטה לפני שהוא נרדם יקום בבוקר והפנים שלו יהיו עקומות. כשלא הצלחתי לא לבכות ניסיתי לא לישון, אבל נרדמתי והייתי מתעוררת ורצה למראה לבדוק שאני לא עקומה בפנים. חיפשתי אנשים עם פנים עקומות. כשאמרתי לאמא שלא ראיתי אף אחד כזה היא אמרה שהאנשים האלה מתביישים ולא יוצאים מהבתים שלהם. בעיקר חיפשתי בבתים חדשים, כאלה שהייתי בהם בפעם הראשונה. אני בטוחה שבבית של מרינה היה מישהו כזה בחדר הסגור שהיא לא נתנה לי לפתוח." "ספר הביכורים המרשים של סלין אסייג הנו יצירה בשלה ומקורית, עשויה פרגמנטים היוצרים מקשה אחידה של עולם מפתיע. כתוצאה משוטטות בין הבית לחוץ, בין העבר לבין ההווה, בין האספלט לבין עור הגוף, בין עברית מסודרת לבין עברית 'מתעקמת' – מצליחה סלין אסייג לברוא מצבים בלתי רגילים של תודעה ושל קונקרטיוּת, שמעל ומעבר לכול חודרים עמוק ללב". - סמי ברדוגו...

2.
"פרקי מכונות"מאת סלין אסייג נפתח עם הגעתה של הגיבורה לריאיון עבודה במפעל "התבנית" לייצור חלקי מתכת. היא אֵם לילדה קטנה, אך רוב זמנה עובר עליה לצד האנשים שמפעילים את הכַּרסוֹמוֹת והמכבשים. היא ממעטת לדבר איתם, אך מרבה להתבונן בהם, לתעד את פעולותיהם ולנחש את מחשבותיהם. יותר מכול היא רוצה להצליח "להפוך את המחשבות למילים", לכתוב עליהם,וכך אולי לפרוץ את ההרגשה שהחיים משתקים אותה: "אני היא האישה השותקת. אני חושבת על עצמי שאני כמו אישה משותקת." "פרקי מכונות" הוא הרומן השני של סלין אסייג. קדם לו הרומן"צעקה הפוכה" (אחוזת בית, 2014),שהתקבל בהתלהבות על ידי המבקרים והקוראים וזיכה את אסייג בפרס שרת התרבות ליצירת ביכורים, במועמדות לפרס ספיר ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית. ב"פרקי מכונות"מבססת המחברת את סגנונה הייחודי, המשלב להפליא בין לשון מנוכרת ומתכתית לבין קולאינטימי ופיוטי. מתוך נימוקי הוועדה להענקת מלגת פרדס לסלין אסייג על ספרה "צעקה הפוכה": "אסייג מתגלה כאן כמספרת ריאליסטית רגישה ביותר, המסוגלת להעמיד עולם משפחתי­-חברתי על מלוא מתחיו ומועקותיו. יש בכתיבתה הדים המזכירים את כתיבתם של הסופרים הבורגנים הגדולים - תומאס מאן ונגיב מחפוז-ודומה שהמתח בין אירופה למצרים הוא המפעם ביסוד הסגנון הריאליסטי האישי של אסייג." (אריאל הירשפלד, יו"ר הוועדה) "אין זה סיפור של קורבנוּת אתנית, מעמדית או רגשית[...] 'צעקה הפוכה' מייצר חשבון נפש נטול רחמים ואפילו נועז בישירות הביוגרפית שלו, שאינו מבקש לסגל לעצמו פיכחון, השלמה או מחילה. הוא מתאר כאב ולא התרסה." (עמרי הרצוג, מוסף "ספרים", "הארץ", מאי 2014)...


ספר פנינה. לא קונבנציונלי, מיוחד במינו. מטלטל! ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
דעתי היא, שכדאי לכם להשאיר את הספר הזה על המדף. אני ישר חטפתי אותו מהספריה, כי ד"ר דנה אולמרט ערכה אותו ואני מאוד מעריכה אותה. הפסקתי לקרוא ב... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ