ספר זה הוא סיפור שנות שירותו של תת-אלוף ישראל ליאור כמזכיר צבאי של ראשי הממשלה, לוי אשכול וגולדה מאיר ז"ל. ישראל ליאור היה עד שמיעה וראייה למאורעות העיקריים באמצע שנות ה- 60 ובראשית שנות ה- 70 במדינת ישראל וצפה, בצומת קבלת ההחלטות, על ההתרחשויות שקדמו למלחמת ששת-הימים; המלחמה, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. כמזכיר צבאי לראש הממשלה היה צינור הקש והגשר שבין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני בתקופה פוליטית סוערת ורבת מתחים אישיים, לאחר שלוי אשכול החליף את דור בן-גוריון כראש ממשלה וכשר בטחון ויותר מאוחר כאשר אשכול נאלץ להעביר את כהונת שר הבטחון למשה דיין. הספר מתאר את הרגעים הגדולים והיפים ואת השעות הקשות, את הסיפורים שמאחורי הקלעים ולפניהם, את תהליך קבלת ההחלטות, ההיסוסים, ההתלבטויות, ההתבטאויות ולההערות שנרשמו בשולי דפיו של יומן ההסטוריה. בצד התיאורים של המאורעות ההסטוריים, אשר קבעו במדיה רבה את דמותה של מדינת ישראל, מתאר הספר את הפרטים הקטנים והתיאורים המפורטים של המאורעות הגדולים, יוצרים יחד את סיפור שנות כהולנתו של לוי אשכול ז"ל כראש ממשלה וכשר בטחון. תת-אלוף ישראל ליאור נולד בשנת 1921, בפולין. עלה ארצה ב- 1937. השתקע בחיפה ולמד בבית הספר המקצועי שליד הטאכניון העברי. מנעוריו היה פעיל ב"הגה". ב- 1940 סיים את לימודיו ותוך כדי עבודתו שישמ כמדריך ב"הגנה". ב- 1942 גוייס למנהגנון-הקבע של מטה ה"הגנה"; עבר שורה של קורסים ומילא תפקידי פיקוד והדרכה בצפון הארץ. בין השאר, פיקד על פלוגת הסטודנטים של הטכניון ועל היחידה המבצעית המיוחדת של ה"הגנה" בחיפה. עם החרפת המתיחות בארץ, בשלהי 1947, שימש כסגן מפקד גדוד חי"ש בצפון הארץ. בראשית 1948, נתמנה למפקד הגדוד, שהשתתף בקרבות בגליל המזרחי והעליון, לרבות שחרורה של צפת. עם פלישת צבאות ערב, הולךעבר לתפקיד בכיר במטהו של מפקד חזית הצפון, ובנובמבר אותה שנה נתמנה לקצין מבצעים של חטיבת "גולני". תפקיד זה מילא עד תום מלחמת השחרור. לאחר מכן עסק בארגון יחידות המילואים בצפון הארץ, וב- 1950 פיקד על בית ספר להדרכתן. בין השנים 51-1954 שישמ ראש מטה של חטיבת חיל רגלים וקצין אג"ם במפקדת פיקוד הצפון. ב- 1954 נמנה עם המחזור הראשון של חניכי בית הספר לפיקוד ומטה, ולאחר מכן שירת בתפקיד בכיר במפקדת פיקוד הצפון. ב- 1956 נתמנה לסגן מפקדה של חטיבת חיל רגלים, עד שהועבר לתפקיד בכיר במטה הכללי. בשובו משנת לימודים, ב- 1958, הדריך שנתיים בית הספר לפיקוד ומטה. בשלוש השנים הבאות שימש כמפקד מחוז תל-אביב. מ- 1963 עד 1966 שימש כשלוש שנים כראש אכ"א/פרט באגף כח אדם במטה הכללי. הפברואר 1966 נתמנה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הבטחון, לוי אשכול. עם מותו של אשכול, עבר לשמש בתפקיד זה בימי ממשלת גולדה מאיר. פרש מתפקידו ומצה"ל ב- 1974 ונתמנה מנכ"ל חברת הנפט הלאומית. ישראל ליאור נפטר בערב יום העצמאות, מאי 1981. ...

למלחמת יום הכיפורים אלף פנים - ואלף גרסאות. ההפתעה והמחדל חוללו שמות בכוחות הלוחמים ובמפקדים המחזיקים מאז בגרסאות שונות. כל אחד ומלחמת יום הכיפורים שלו. גם היום, שנות - דור אחרי, טרם התבהרה די צורכה תמונת המלחמה. ספר זה משתדל להציג גם את ה"יער", את תמונת המלחמה הכוללת, וגם את ה"עצים", הפרטים שליוו את הכוחות ואת הקרבות. זהו פאזל שכל אחד ממרכיביו ומחלקיו הקטנים יותר הוא סיפור בפני עצמו. המחברים עשו כל מאמץ להביא את גרסאות המפקדים ואולם לא שמו עצמם שופטים. זה תפקידה של ההיסטוריה. כל הקרבות, כל המפקדים, כל כלי הנשק, כל המעוזים והמוצבים, כל בעלי העיטורים, כל השבויים, כל שמות חללי מלחמת יום הכיפורים. הכול על המלחמה. זאב שיף פרשנו הצבאי של "הארץ". כיסה עבור עיתונו מלחמות רבות, כולל את מלחמת יום הכיפורים. ספרו "רעידת אדמה באוקטובר" על מלחמת יום הכיפורים זיכה אותו בפרס סוקולוב לעיתונות. יחד עם איתן הבר כתב את הלקסיקון לבטחון ישראל וספרים אחרים. ב2003 - זכה בפרס חיים הרצוג "לתרומה ייחודית למדינת ישראל בתחום התקשורת". איתן הבר היה משך 26 שנים הכתב הצבאי והפרשן הבטחוני של "ידיעות אחרונות". סיקר את מלחמות ישראל ופעולות הביטחון שביניהן. היה יועץ שר הביטחון (1990 - 1985) ומנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין (1995 - 1992). בין ספריו; ביוגרפיה עול מנחם בגין, הלקסיקון לבטחון ישראל, המרגלים, וספרים אחרים....

שלוש-ארבע דקות נדרשו למנחם בגין ואנואר סאדאת כדי לחתום על מסמכי השלום ובכך לשים קץ ליותר משלושים שנות איבה. נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר הוסיף את חתימתו כעד למסמכי השלום, בטקס של יום חורף, על מידשאת הבית הלבן בוואשינגטון. ב-26 במארס 1979 הגיעו לקיצן המלחמות בין ישראל לבין מצרים. יותר מ-14,000 ישראלים וכ-60,000 מצרים שילמו בחייהם עד שנסללה הדרך למעמד החגיגי וההיסטורי. לטקס הקצר קדם משא ומתן ארוך ומתיש. המסע אל השלום החל במהלך חסר-תקדים של הנשיא המצרי, נמשך בוועידות, בפגישות ובדיונים משותפים. היו שעות יפות, היו רגעים גדולים, היו גם ימי משבר ושבועות עגומים. הספר "שנת היונה" הוא נסיון ראשון לתאר את המסע ההיסטורי של מצרים וישראל אל השלום: האישים והאירועים, הדיונים והתככים, הדראמה שהתחוללה לעיני מאות מיליונים על בימתו של העולם - ומאחורי הקלעים, מאחורי מסך כבד של חשאיות. המחברים, שלושה עתונאים ישראליים, ראיינו עשרות מדינאים, פקידי ממלה ואנשי-צבא בישראל, במצרים, בארצות-הברית ובמרוקו, קראו אלפי מסמכים ודו"חות, שריפדו את דרך החתחתים אל אחד האירועים הגדולים של המאה ה-20. ...

למלחמת יום הכיפורים אלף פנים – ואלף גרסאות. ההפתעה והמחדל חוללו שמות בכוחות ובמפקדים, המחזיקים מאז בגרסאות שונות באשר לגורמים שהובילו למלחמה ובאשר להשתלשלותה ולתוצאותיה. כל אחד ומלחמת יום הכיפורים שלו. גם היום, יותר משנות-דור אחרי, טרם התבהרה די צורכה התמונה הכוללת. מהדורה חדשה ומעודכנת זו של "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים" משתדלת להציג גם את ה"יער", קרי תמונת המלחמה הכוללת, וגם את ה"עצים", כלומר הקרבות, המפקדים, כלי הנשק, המעוזים והמוצבים, השבויים, החללים ומקבלי העיטורים. זהו פאזל שכל אחד ממרכיביו הוא סיפור בפני עצמו. המחברים עשו כל מאמץ להביא את הגרסאות כולן, את התמונה השלמה, אולם לא שמו עצמם שופטים: זהו תפקידה של ההיסטוריה. זאב שיף היה פרשנו הצבאי והביטחוני של "הארץ" וכיסה עבור עיתונו מלחמות רבות, כולל מלחמת יום הכיפורים. ספרו רעידת אדמה באוקטובר על מלחמת יום הכיפורים זיכה אותו בפרס סוקולוב לעיתונות. יחד עם איתן הבר כתב את הלקסיקון לבטחון ישראל וספרים אחרים. ב-2003 זכה בפרס חיים הרצוג על "תרומה ייחודית למדינת ישראל בתחום התקשורת". נפטר ב-2007. איתן הבר היה במשך 26 שנים הכתב הצבאי והפרשן הביטחוני של "ידיעות אחרונות". סיקר את מלחמות ישראל ואת פעולות הביטחון שביניהן. היה יועץ שר הביטחון (1990-1985) ומנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין (1995-1992). בין ספריו: מנחם בגין – האגדה והאיש, הלקסיקון לבטחון ישראל והמרגלים. ד"ר דני אשר, תת-אלוף, היסטוריון וחוקר צבאי. מרצה במכללות צה"ל ובבית ברל. היה מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר-אילן ובמכון אבשלום. מתמחה במחקר היסטורי צבאי של צבאות ערב. חתן פרס יצחק שדה לספרות צבאית ופרס צ'צ'יק למחקרי ביטחון. בין ספריו בעברית: לשבור את הקונספציה, הסורים על הגדרות והמעגל הקרוב: צבאות ערב בעידן המלחמות בין מדינות. ...

למלחמת יום הכיפורים אלף פנים – ואלף גרסאות. ההפתעה והמחדל חוללו שמות בכוחות ובמפקדים, המחזיקים מאז בגרסאות שונות באשר לגורמים שהובילו למלחמה ובאשר להשתלשלותה ולתוצאותיה. כל אחד ומלחמת יום הכיפורים שלו. גם היום, יותר משנות-דור אחרי, טרם התבהרה די צורכה התמונה הכוללת.   מהדורה חדשה ומעודכנת זו של "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים" משתדלת להציג גם את ה"יער", קרי תמונת המלחמה הכוללת, וגם את ה"עצים", כלומר הקרבות, המפקדים, כלי הנשק, המעוזים והמוצבים, השבויים, החללים ומקבלי העיטורים. זהו פאזל שכל אחד ממרכיביו הוא סיפור בפני עצמו. המחברים עשו כל מאמץ להביא את הגרסאות כולן, את התמונה השלמה, אולם לא שמו עצמם שופטים: זהו תפקידה של ההיסטוריה.   זאב שיף היה פרשנו הצבאי והביטחוני של "הארץ" וכיסה עבור עיתונו מלחמות רבות, כולל מלחמת יום הכיפורים. ספרו רעידת אדמה באוקטובר על מלחמת יום הכיפורים זיכה אותו בפרס סוקולוב לעיתונות. יחד עם איתן הבר כתב את הלקסיקון לבטחון ישראל וספרים אחרים. ב-2003 זכה בפרס חיים הרצוג על "תרומה ייחודית למדינת ישראל בתחום התקשורת". נפטר ב-2007.   איתן הבר היה במשך 26 שנים הכתב הצבאי והפרשן הביטחוני של "ידיעות אחרונות". סיקר את מלחמות ישראל ואת פעולות הביטחון שביניהן. היה יועץ שר הביטחון (1990-1985) ומנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין (1995-1992). בין ספריו: מנחם בגין – האגדה והאיש, הלקסיקון לבטחון ישראל והמרגלים.   ד"ר דני אשר, תת-אלוף, היסטוריון וחוקר צבאי. מרצה במכללות צה"ל ובבית ברל. היה מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר-אילן ובמכון אבשלום. מתמחה במחקר היסטורי צבאי של צבאות ערב. חתן פרס יצחק שדה לספרות צבאית ופרס צ'צ'יק למחקרי ביטחון. בין ספריו בעברית: לשבור את הקונספציה, הסורים על הגדרות והמעגל הקרוב: צבאות ערב בעידן המלחמות בין מדינות....