“חגי ומועדי חודש תשרי - עד 1973 - מן ההלכה. כך אנו מלמדים, כך נוהגים.
ב-1973 שבר. משבר, רעידה כמעט זעזוע - בעקבותיו חל שינוי תפיסתי ואחר. מאז חגי ומועדי חודש תשרי:
מן ההלכה מכאן. ומן ההיסטוריה הישראלית מכאן - כך אנו מלמדים, כך זוכרים. סבורים שיש להפיק לקחים - הופקו? תלוי את מי שואלים.
חשבון נפש?

אז כן, כך אנו מלמדים. והשנה בדגש להיסטוריה הישראלית לצד זו היהודית.
מנצלים את העובדה שחודש אלול וחודש ספטמבר התאחדו ומתאפשר דיון עומק בהיסטוריה הישראלית. מנסים לחשוב ולהבין היכן היינו אז, מה קרה לנו מאז, איפה אנו היום.
מתאפשר דיון עומק האותה נקודת מפנה מלחמת יום הכיפורים - שבר, משבר וזעזוע - הנקודה שלא השאירה איש מאיתנו - בין אם כבר היה אז ובין אם טרם נולד - אדיש או לא קשור.
ותוך כדי הדיון - מחברים את הפנים - זה היהודי וזה הישראלי. חושבים על המדינה היום איך היא נראית. על האוכלוסייה המשוסעת, המשסעת. זו החזקה וזו החלשה. זו המאכזבת וזו המאוכזבת. זו הקשה וזו המקשה. מנסים לחבר מכאן ומכאן. לפחות בדיון, במחשבה - מה אפשר ונכון לעשות כדי להדביק קצת שברים לשלם. ומגיעים גם למסקנות, כמה. אך אחת מהן:

ש: כל אחד צריך אלול

בכל שנה הוא בא
תרצה או לא תרצה
ממתין בלוח השנה
ממש על הקצה.
שקט, צנוע וסבלן, נטול מכל חגים
אך דווקא הוא מגיע
לכאלו הישגים.
אלול קוראים לו, ככה, מין שם כזה סתמי
אך זוהי רק תחפושת
לסטארט-אפ עולמי
עוצר את המרוץ
את שטף החיים
מציב מראה מולנו
חושף את השקרים
לא מרפה, לא מוותר
מרעיד מיתר נסתר בלב
מזמין להתחדש
לרפא את הכאב.
מזכיר ששוב שנה חלפה לה
זמן טוב להתבונן
אילו חלומות הגשמנו
ומה נרצה עוד לתכנן.
לנסות להתיישר מכל עיקול
להשתחרר מכל בלבול
לחשב מחדש מסלול
לנסות לא לשכפל קלקול
המעשים צריכים שקלול
וכל החטאים דילול
פחות חילול, יותר שכלול
לזה בדיוק קוראים אלול
יותר אמת, פחות זיוף
יותר אתה, יותר צלול
כי כל אחד צריך שיוף
כי כל אחד צריך אלול.
(נכתב ע"י יונתן לביא)

הספר - ספר היסטורי מקיף שמעניק הבנה וידע של מונחים, הוא טוב והוא בעיקר חשוב.
והנה רעיון: הייתי מעניק אותו כמתנת ראש השנה לכל נער לכל נערה.
חשוב לזכור. לדעת. להכיר. את פניו השניים של תשרי.”