“זהו ספרה השני שאני קוראת של כנרת מעיין ובטוחה שלא האחרון כי כתבה שבעה . מאוד מתחברת לכתיבתה הפורטת ונוברת ומנתחת את נפש גיבורי העלילה בצורה מרגשת היא ניחנת בכישרון אדיר להעמיק בתיאורים וניתוח אופיים של הדמויות וכך גורמת לי הקוראת לקרוא בשקיקה והנאה את הספר ולא לרצות להניחו מהיד . הספר הוא רומן מרגש על הקשר שנרקם בין אריק בעל מוגבלות רגשית חברתית בשנות הארבעים לחייו עובד מוסך כבד פה וגמלו”

“כינרת מעיין יודעת לכתוב ובכתיבתה המיוחדת מצליחה לחדור לתוך נימי נפשו של האדם. כזה הוא הספר "שיח הפיטנגו". הסיפור מאגד בתוכו מספר דמויות מגוונות שבמרכזו קשר מיוחד במינו בין שתי דמויות: בלה ואריק. שתי דמויות שונות מאוד ולמרות זאת כל אחת מהן תורמת את חלקה, שכן בלעדי אותה תרומה האחר אינו יכול לחיות בשלמות. ... "כל אחד מקבל מהאחר משהו שמאפשר לו להיות שלם..." כך אמרה בלה לאריק (עמוד 120). בלה”

“ספר כואב ומטלטל שנארג בחמלה רבה על ידי כינרת מעיין. החלק הראשון של הספר מתחיל בנהירה לבריכת השחייה של הקיבוץ. המון רב זורם לחגיגות פתיחת עונת הרחצה המסורתית. הקהל חג וסב סביב נתחי הבשר והירקות הצלויים. מנגבים ואוכלים בעיניים נעוצות בעוסקים במלאכת האבסה. ואיך לא? ברקע מושמעים שירי ארץ ישראל ומוזיקה לריקודי עם. שום דבר ממה שקורה בערב הזה מעניין את דרור. ההיפך עמוד 7: "גופו זועק אליו מ”

“זהו ספרה השני שאני קוראת של כנרת מעיין ובטוחה שלא האחרון כי כתבה שבעה . מאוד מתחברת לכתיבתה הפורטת ונוברת ומנתחת את נפש גיבורי העלילה בצורה מרגשת היא ניחנת בכישרון אדיר להעמיק בתיאורים וניתוח אופיים של הדמויות וכך גורמת לי הקוראת לקרוא בשקיקה והנאה את הספר ולא לרצות להניחו מהיד . הספר הוא רומן מרגש על הקשר שנרקם בין אריק בעל מוגבלות רגשית חברתית בשנות הארבעים לחייו עובד מוסך כבד פה וגמלו”

“כינרת מעיין יודעת לכתוב ובכתיבתה המיוחדת מצליחה לחדור לתוך נימי נפשו של האדם. כזה הוא הספר "שיח הפיטנגו". הסיפור מאגד בתוכו מספר דמויות מגוונות שבמרכזו קשר מיוחד במינו בין שתי דמויות: בלה ואריק. שתי דמויות שונות מאוד ולמרות זאת כל אחת מהן תורמת את חלקה, שכן בלעדי אותה תרומה האחר אינו יכול לחיות בשלמות. ... "כל אחד מקבל מהאחר משהו שמאפשר לו להיות שלם..." כך אמרה בלה לאריק (עמוד 120). בלה”

“ספר כואב ומטלטל שנארג בחמלה רבה על ידי כינרת מעיין. החלק הראשון של הספר מתחיל בנהירה לבריכת השחייה של הקיבוץ. המון רב זורם לחגיגות פתיחת עונת הרחצה המסורתית. הקהל חג וסב סביב נתחי הבשר והירקות הצלויים. מנגבים ואוכלים בעיניים נעוצות בעוסקים במלאכת האבסה. ואיך לא? ברקע מושמעים שירי ארץ ישראל ומוזיקה לריקודי עם. שום דבר ממה שקורה בערב הזה מעניין את דרור. ההיפך עמוד 7: "גופו זועק אליו מ”