היצירה הספרותית מפנה מפעם לפעם את מקומה ברשימת הקריאה שלי לטובת ספר עיון מחקרי. ספר שכזה שנפל לידי לאחרונה הוא סודות אלי האולימפוס של ד"ר <mark>אפי זיו</mark> [סופר ומרצה לתולדות האמנות והמיתולוגיה] . אף כי ברשימת הקריאה שלי היו שקדמו לו, החלטתי לתת לו קדימות בעיקר בשל שתי סיבות: לסיפורי המיתולוגיה היוונית, לימים הרומאית שמורה לי חיבה יתרה שמקורה מימי ילדותי. סיפורים שפעלו והפעילו את דמיוני כיילד, ומנגד הגעגו

הספר הוא, מבחינתי, "אנציקלופדיה מצוירת של הדת המעניינת ביותר בעולם"- הנצרות. לא ידוע לי על דת כה מגוונת, צבעונית ומלאת דמויות וסיפורים כפי שהדת הנוצרית משופעת בהם. אין אח ורע לרמת הציורים, לעושרם, ליופיים ולתוכנם בשום דת המוכרת לנו.

במקום "הייתי" נכניס ללכסיקון הפרטי שלנו "חוויתי" הדבר נכון בתחמים רבים. רובנו נוהגים כ"כובשים" הייתי פריס - ביקרתי במוזיאון א. או ב. עברתי בחדרים ראיתי
(לא התבוננתי) לעיתים "חורשים" שניים שלושה מוזיאונים ביום אחד וזה מגוחך. החל מיציאתי לגימלאות שזמני הפנוי רב גיליתי את ההבדל. כי יש לראות ויש להתבונן , לחוות. מה דעתכם על ונציה? האם טיול של יום לוונציה פעם בחיים הוא מיצוי העיר הנפלאה בוודאי שלא גם

אם בטיול מאורגן בחו"ל חשקה נפשכם, הרי ודאי תחשפו למודעת פרסום של אחת החברות המוכרות בתחום - 'פגסוֹס', שתיקח אתכם לאן שתחפצו - ממש כשם שהסוס המיתולוגי עשה. ואם תבקרו באירופה או באיים 'רודוֹס' או 'כרתים', או שדרככם תעבור דרך 'פאפוס' שבקפריסין, או אולי תבחרו לנוח במפלי 'קירקה' הנפלאים שבקרואטיה, תוכלו לומר לעצמכם בהנאה: הנה, אנו יודעים מה מקור השם של המקום בו אנו נמצאים...
ובמטבח - מקור ה'מנטה' ו'