לאורך שנות בית הספר עברתי הצקות שונות, חרמות, איומים, אלימות מילולית וכמעט אלימות פיזית.
באופן תמידי נידו אותי מן החברה רק כי הייתי שונה. חשבתי אחרת, התנהלתי אחרת.
אף על פי שהיו לי חברים, בכנות, אני יכולה לומר היום שהם כלל לא היו חבריי, מכיוון שהם לא ניסו לעצור את הגישה שנינקטה כלפיי, אלא להפך, ליבו אותה. זה היה כמו כדור שלג שמתגלגל ומתגלגל לכדי גודל מפלצתי.

ולמרות שהחזרתי להם, וניסיתי ככל יכ

דליה היא תלמידה רגילה בכיתה ו', שיום בהיר אחד הופכת לשקופה:
לאף אחד לא אכפת מה עובר עליה ועל חברתה מירית,
הן פשוט לא בסדר! קשה להסביר למה... אבל הן פשוט צריכות להפסיק להיות הן - רציניות, אחראיות, מתעניינות בזולת.
הן חצופות שלא משתפות פעולה עם לחץ חברתי... ואולי אמיצות שאומרות מה שבא להן?
אבל בעקבות מה שקרה עם עמיר ואפילו שלא אכפת לו - ההתנהגות שלהן כבר נמאסה וזה בטח מעצבן ומפריע למישהו.
או

אני מתן
ואני ממליץ לקרא את הספר המכוערים של דניאל מאת:<mark>עפרה</mark> גלברט אבני- הסיפור מספר על ילד חנון ששמו דניאל.
לדניאל אין אבא. אבא שלו חזי נפרד מאמא שלו גבריאלה שהוא היה קטן.
לדניאל יש חבר טוב ושמו יואב,יואב חכם וכל פעם שלדניאל יש איזו בעיה הוא ניגש אל יואב.
דניאל מאוהב בילדה בשם ענבל והוא מנסה כל מיני דרכים להיות חבר שלה
יום אחד המורה של דניאל הודיעה בכיתה שהנושא המרכזי שנלמד השנה הוא זהירות בד

אני נהנתי לקרוא את הספר. אמנם יש בו דברים עצובים שאבא של דניאל עזב אותו לפני שהוא נולד וסיפורים על נכים שעברו חויות קשות, אבל הסוף טוב. דניאל למד להעריך את עצמו. הוא גלה שהוא יודע לצייר וגם הפך להיות מקובל בכיתה. הוא גם התחבר עם חברים חדשים שאותם הוא אוהב והם אוהבים אותו.