בליל שבת, שהכל מסביב מנגינה עולה, אני הילד מנסה למצוא את הסודות שבין המילים. לא מציץ בהסבר שלפני הפיוט, אלא מחפש. קורא את האות הראשונה של כל משפט, ולפעמים של כל בית, לפעמים של כל מילה, ולפעמים דווקא מתחילים בשנייה.
וגם הוא הכותב משחק בי, מתחבא ומשתמש בשמות רבים, פעם שמו ראשון, ולפעמים מוסיף הוא "אבו", או "אל..". לפעמי ראשי תיבות של שמו, ולפעמים ש"ץ (שליח – ציבור) נוסף בסיומו.
ואני הילד תוך ניגון