|
|
|
1.
|
|
"... במקרים גרועים יותר.... העניינים עשויים לצאת מכלל שליטה. ניסיתי לשלוף מהדוד המבעבע והלוהט ציפית של שמיכה בעזרת מקל של מטאטא. מתוך רצון למנוע את נפילתה של הציפית על צידו החיצוני של הדוד המפויח - נטיתי קדימה בתנועת קידה. פשוט חיפשתי נקודת משען למקל המטאטא שבידי, כדי לייצב את שיווי משקלי שאבד להרף עין קצר. דוד הכביסה לא עמד באתגר הפתאומי שהצבתי בפניו, קרס והתהפך וכול מימיו ותכולתו פוזרו לכול עבר.
התוצאה המיידית הייתה מעט יוצאת דופן באווירה הכפרית והשלווה של חדרה. שאון הרחש, התסיסה והבעבוע נשמע בקול המיה והמולה כשל גרגור ניחר. ענן עשן שחור עלה, התנשא אל על והתפרש לארבע רוחות השמיים. האש העליזה שלהטה חסומה בין הלבנים, השתלהבה בפרץ להבות והפכה לגיצים, לרמץ, ולאודים עשנים ..."
תיאור יום הכביסה בתוך הסיפור "בקבוק מולוטוב", מהווה חלק מאוצר הזיכרונות והסיפורים של המחבר החל מימי ילדותו בחדרה - המתוארים בלשון שוטפת, רהוטה וקולחת ושזורה בהומור. אלה כוללים רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ מאז קום המדינה ורוח של תום ורעננות משוך עליהם, וסיפורים מרתקים אודות אירועים שונים במהלך חייו.
נבט אפרתי, יליד הארץ בן המושבה חדרה, גמלאי של מכללה להכשרת מורים. קובץ הזיכרונות הינו ספרו השני. ספרו הראשון: "מספרד לפלשתינה: נדודי משפחה אחת 1492-1940).
מן הביקורת:
הספר סוחף אליו את הקורא מן ההתחלה בשפתו העשירה והיפה, בדימויים ובהשאלות שעושה הכותב, בהומור הדק החבוי בין שורותיו.
המחבר הציג בפני הקורא "משקפת זמן משובחת המצליחה לקרב לעין הקורא פרטים ופרטי פרטים בכושר הבחנה רב ובמדויק.
...
|
|
3.
|
|
במהומות שקדמו למהפכה הצרפתית עומד ג'וזף-אליאס מרגוליאן לפני שוקת שבורה. רוב בני משפחתו נספו במטח תותחי אה"מ "ויקטורי" בעיר בורדו. אמו ואחיו נרצחו בעיר רואן. אביו, גוסס מפצעיו ובית העסק המבוסס לצורפות ולשענות – ירד לטמיון. על ערש דווי מפקיד האב הגווע בידי בנו, ג'וזף-אליאס, אותו גידל כנוצרי, את הספר: "והגדת לבנך" ומגלה את אוזנו, כי בני המשפחה הינם למעשה נצר למשפחת אנוסים שנמלטה מאימת האינקוויזיציה זמן מה לאחר גירוש יהודי ספרד בשנת 1492.
לימים, נאלץ ג'וזף עצמו להגר-לברוח לאודסה, ובערוב ימיו העביר את ספר תולדות המשפחה וזיכרונותיה, לבנו אחריו וזה לבנו אחריו. כול אחד מראשי המשפחה עדכן את הספר בפרק נוסף. וכך עבר הספר מדור לדור, עד הגיעו לידיו של רֶבּ מנחם-מנדל שנפטר בחיפה בשנת 1940.
הסאגה של המשפחה – ששמה הוסב במהלך הנדודים מ- "מרגוליס" בספרד, ל- "מרגוליאן" בצרפת ול- "מרגולין" ברוסיה - מתחיל עם גירוש ספרד. מסלול הנדודים מוביל מארמונות צרפת לבתי הזונות בבואנוס איירס, מפסגת רכס הפירנאים אל חשכת הקטקומבות של אודיסה. במהלכו, מתנסים בני המשפחה באירועים מסעירים החל בהתקפת זאבים ובהתנכלויות של ממשלת הצאר הרוסי, וכלה ביצירת קשרים אמיצים עם הטטארים של חצי האי קרים ופעילות ציונית בארגנטינה. גורל בני המשפחה משולב במאורעות ההיסטוריים בחצי האלף האחרון: גירוש יהודי ספרד, המהפכה הצרפתית, המלחמות הנפוליאוניות, מלחמת קרים, ניסיונות ההתיישבות היהודית בארגנטינה ומלחמת העולם הראשונה.
הספר טווה סיפור אנושי המשלב אסונות ואהבות, ידידות אמיצה ובגידות, גילויי קשיחות לב האדם וגילויי חמלה, במסע גיאוגרפי שבמהלכו באו לידי ביטוי גילויים של יוזמה, של תושייה ושל כושר המצאה.
פרטי הסיפורים והאירועים המתוארים נחשפים בעקבות שחזור מדויק ככול האפשר של הספר המקורי "והגדת לבניך" ושל האירועים שהתרחשו אחרי אובדנו, ובעזרת התחקות אחרי המותג המסחרי של משפחת הצורפים-שענים מרגולין: שילוב של האות הלועזית "M " יחד עם האות העברית "מ".
הספר הנ"ל הוּמַר לספר אלקטרוני ונמצא בחנות המקוונת של הוצאת "מנדלי מוכר ספרים ברשת".
כל הזכויות שמורות למחבר.
...
|
|
4.
|
|
התהליך החשוב של המיכלול (אקדמיזציה) העמיד לפני סגל ההוראה של המכללות אתגר חדש וקשה עד מאד, והוא ביצוע מחקרים והבאתם לפרסום כספרים וכמאמרים בכתבי עת. מדריך זה מתמקד בדרכים ובפעולות שעל המחבר לנקוט כדי להגיש את כתב היד (manuscript) למערכת ההוצאה לאור לפרסום מדעי במתכונת של מאמר. קיימים קווי דמיון רבים בין הכנת כתב יד לפרסום כמאמר לבין הכנת חיבורים מדעיים אחרים, כגון ספר או עבודה סמינריונית. כיוון שכך, מדריך זה עשוי להיות לתועלת רבה הן לחברים בסגל ההוראה של המכללות, המכינים כתב יד לפרסום כמאמר או כספר, הן למורים בסמינריונים העוסקים בהנחייה של סטודנטים בהגשת עבודות כחלק מדרישות לקבלת תואר אקדמי, והן לסטודנטים המגישים עבודות סמינריוניות לשם קבלת תואר שני ותואר שלישי. ...
|
|
5.
|
|
סבא דודו סיים את הסבריו ושחרר את המטיילים להפסקה קצרה... ואילו הוא עצמו, למרות שלא היה עדיין בגיל המחייב התערבות כירורגית בפרוסטטה, נזקק לנקביו לעיתים מזומנות. לפיכך, נפנה לאחור, התחזק בידו האחת בענף הקטלב כדי לייצב את עצמו, ובידו האחרת ערך את ההכנות הדרושות כדי לרוקן את שלפוחיתו. רעש קל משך את תשומת ליבו. וכאשר היסב את ראשו לעבר מקור הרעש, בעט בהיסח הדעת בפיסת סלע רופפת, וזו החלה צונחת מטה לתחתית המצוק. דודו לא הספיק למצוא תחליף-אחיזה לרגלו ואפילו לא לרכוס את רוכסן מכנסיו, והחל אף הוא בדרכו מטה ממרומי צוק הסלע התלול...
מה שהתמיה אותו כאשר קם והתייצב שנית על רגליו הייתה כמות האבק הלבן שכיסתה אותו מכף רגל ועד אזור החזה. מאין הגיע האבק הזה? הרי סלעי המצוק מכוסים בצמחייה עבותה! דודו זכר היטב את טיולי המדבר שלו ובעיקר את מערת הקמח בהר סדום. אבק לבן בכמויות כאלה, נראה שם, במדבר, הגיוני. אבל כאן, בגליל? מה מקור האבקה המשונה הזו?
הנפילה ממחסה עץ הקטלב לערוץ הנחל, היישר למרכזה של ערימת אבקה לבנה, הייתה נקודת מפנה בהשתלשלות האירועים שהובילה את סבא דודו, שהשתתף לתומו בטיול בר-מצווה של נכדו, לתרום באורח משמעותי ללכידתה של כנופיית מבריחי סמים בצפון הארץ....
|
|
6.
|
|
נבט אפרתי, יליד הארץ בן המושבה חדרה, סיים לימודי תואר שלישי בטורונטו, וכיום גמלאי של מכללה להכשרת מורים.
קובץ הסיפורים הנוכחי הינו ספרו השלישי. ספרו הראשון:
“מספרד לפלשתינה: נדודי משפחה אחת ) 1492-1940 (;
ספרו השני: “ההר הוליד עכבר” הינו קובץ של סיפורים תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה.
מן הים ומן היקב
קצרים מאוצר הזיכרונות של הסופר, ומהווה מעין פתיח לספרו הנוכחי. הספר נבט אפרתי הזה, כשני קודמיו מצטיין בשפה עשירה, בשלל דימויים תוך שימוש נבון בשפע של ידע המועבר לקורא בשטף ובקלילות, בדומה להתבוננות בציור של ברויגל – הרבה פרטים משתלבים בהרמוניה ויוצרים תמונה אנושית חיה ופועמת.
.... אלקפיטאנו קלט את קול הצעקה החדה של הקצין הראשון:
“קפטיין, בוא תראה, עורכים לכבודנו הופעה מהסרטים...”
אלקפיטאנו הגיע בריצה לגשר הפיקוד של האונייה ולנוכח המראה שניגלה
לעיניו סמרו שרידי השער על פדחתו, ובאניצי זקנו – זרקה שיבה. מגשר
הפיקוד נראה אלקפיטאנו באותו רגע כדמות עתיקה שיצאה מהספרים של
צ’רלס דיקנס. אבל הצעקה שהשמיע הייתה שילוב של לשון תנכי”ת ושל לשון מודרנית:
“הופעה מהסרטים... בַּעֳפּוֹלֶיך ובעֲפּוֹלֵי אבי אביך! מה אתה, עיוור?! זאת התקפה של פיראטים...”
ואמנם, במרחק קצר מהאוניה וסביב לה ניצבו ח”י סירות של פיראטים, בכול סירה ח”י לוחמים זעומי פנים. לכול לוחם ח”י רמחים וח”י מצ’אטות וכול לוחם צורח במלוא גרונו בגובה של ח”י כפול ח”י דציבלים...
תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה....
|
|
