![]() |
|
|
תקציר הספר
נבט אפרתי, יליד הארץ בן המושבה חדרה, סיים לימודי תואר שלישי בטורונטו, וכיום גמלאי של מכללה להכשרת מורים.
קובץ הסיפורים הנוכחי הינו ספרו השלישי. ספרו הראשון:
“מספרד לפלשתינה: נדודי משפחה אחת ) 1492-1940 (;
ספרו השני: “ההר הוליד עכבר” הינו קובץ של סיפורים תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה.
מן הים ומן היקב
קצרים מאוצר הזיכרונות של הסופר, ומהווה מעין פתיח לספרו הנוכחי. הספר נבט אפרתי הזה, כשני קודמיו מצטיין בשפה עשירה, בשלל דימויים תוך שימוש נבון בשפע של ידע המועבר לקורא בשטף ובקלילות, בדומה להתבוננות בציור של ברויגל – הרבה פרטים משתלבים בהרמוניה ויוצרים תמונה אנושית חיה ופועמת.
.... אלקפיטאנו קלט את קול הצעקה החדה של הקצין הראשון:
“קפטיין, בוא תראה, עורכים לכבודנו הופעה מהסרטים...”
אלקפיטאנו הגיע בריצה לגשר הפיקוד של האונייה ולנוכח המראה שניגלה
לעיניו סמרו שרידי השער על פדחתו, ובאניצי זקנו – זרקה שיבה. מגשר
הפיקוד נראה אלקפיטאנו באותו רגע כדמות עתיקה שיצאה מהספרים של
צ’רלס דיקנס. אבל הצעקה שהשמיע הייתה שילוב של לשון תנכי”ת ושל לשון מודרנית:
“הופעה מהסרטים... בַּעֳפּוֹלֶיך ובעֲפּוֹלֵי אבי אביך! מה אתה, עיוור?! זאת התקפה של פיראטים...”
ואמנם, במרחק קצר מהאוניה וסביב לה ניצבו ח”י סירות של פיראטים, בכול סירה ח”י לוחמים זעומי פנים. לכול לוחם ח”י רמחים וח”י מצ’אטות וכול לוחם צורח במלוא גרונו בגובה של ח”י כפול ח”י דציבלים...
תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה.
קובץ הסיפורים הנוכחי הינו ספרו השלישי. ספרו הראשון:
“מספרד לפלשתינה: נדודי משפחה אחת ) 1492-1940 (;
ספרו השני: “ההר הוליד עכבר” הינו קובץ של סיפורים תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה.
מן הים ומן היקב
קצרים מאוצר הזיכרונות של הסופר, ומהווה מעין פתיח לספרו הנוכחי. הספר נבט אפרתי הזה, כשני קודמיו מצטיין בשפה עשירה, בשלל דימויים תוך שימוש נבון בשפע של ידע המועבר לקורא בשטף ובקלילות, בדומה להתבוננות בציור של ברויגל – הרבה פרטים משתלבים בהרמוניה ויוצרים תמונה אנושית חיה ופועמת.
.... אלקפיטאנו קלט את קול הצעקה החדה של הקצין הראשון:
“קפטיין, בוא תראה, עורכים לכבודנו הופעה מהסרטים...”
אלקפיטאנו הגיע בריצה לגשר הפיקוד של האונייה ולנוכח המראה שניגלה
לעיניו סמרו שרידי השער על פדחתו, ובאניצי זקנו – זרקה שיבה. מגשר
הפיקוד נראה אלקפיטאנו באותו רגע כדמות עתיקה שיצאה מהספרים של
צ’רלס דיקנס. אבל הצעקה שהשמיע הייתה שילוב של לשון תנכי”ת ושל לשון מודרנית:
“הופעה מהסרטים... בַּעֳפּוֹלֶיך ובעֲפּוֹלֵי אבי אביך! מה אתה, עיוור?! זאת התקפה של פיראטים...”
ואמנם, במרחק קצר מהאוניה וסביב לה ניצבו ח”י סירות של פיראטים, בכול סירה ח”י לוחמים זעומי פנים. לכול לוחם ח”י רמחים וח”י מצ’אטות וכול לוחם צורח במלוא גרונו בגובה של ח”י כפול ח”י דציבלים...
תיאור ההתקפה הממשמשת לבוא על האוניה, מתוך הסיפור “קוטל הפיראטים”, מהווה קטע מסיפורי הים של אלקפיטאנו. סיפורים אלה ונוספים, מאוצר הזיכרונות של המחבר - מתארים בלשון רהוטה וקולחת ושזורה בהומור, רגעים ואירועים שהיו נחלת בני הישוב היהודי בארץ החל בתקופה שמלפני קום המדינה ועד ימנו אלה.
פרסומת
נבט אפרתי (סופר על המוקד)
ד"ר נבט אפרתי, דור חמישי לילידי הארץ. הסב, דוד (פנחס) סוקולוביץ' היה מוכתאר ו-"איכר לדוגמה" במֶסְחָה (כפר תבור) ובמלחמת העולם הראשונה, היה חבר במחתרת "נילי" שהעבירה ידיעות לאנגלים. האב, אסא סוקולוביץ' היה חקלאי בימים ואיש ביטחון בלילות. חילק את ימיו בין חדרה, עיר מגוריו ומגורי משפח... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת נבט אפרתי
שם הספר |
---|
המאמר המדעי - מבנהו והגשתו לפרסום |
סבא אתה פנוי? |
העבודה הסמינריונית : כתיבה, הנחיה והערכה |
מספרד לפלשתינה |
ההר הוליד עכבר |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של נבט אפרתי
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים