נבט אפרתי

6 ספרים

ד"ר נבט אפרתי, דור חמישי לילידי הארץ. הסב, דוד (פנחס) סוקולוביץ' היה מוכתאר ו-"איכר לדוגמה" במֶסְחָה (כפר תבור) ובמלחמת העולם הראשונה, היה חבר במחתרת "נילי" שהעבירה ידיעות לאנגלים. האב, אסא סוקולוביץ' היה חקלאי בימים ואיש ביטחון בלילות. חילק את ימיו בין חדרה, עיר מגוריו ומגורי משפחתו, לבין זיכרון יעקוב במסגרת עבודתו החקלאית של בית אהרונסון לבין עתלית בתחנת הניסיונות שייסד אהרון אהרונסון. נבט נולד בחדרה ולמד שם עד סיום התיכון ובתוך כך היה חניך בתנועת "הצופים" ובתנועת הימית "זבולון". לאחר השירות הצבאי, אותו סיים בדרגת רס"ן, למד לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, ולתואר שלישי באוניברסיטת טורונטו. בעל השכלה פורמלית במדעי המזרח ובחינוך, ובעל השכלה נרחבת במורשת ישראל, הסטוריה ומדעי הטבע. ייסד את בית הספר המקצועי "אורט השומרון" בבנימינה, והיה מנהלו הראשון במשך 4 שנים. לאחר מכן מילא תפקידים בכירים במכללה לחינוך גופני במכון וינגייט, ייסד את כתב העת "בתנועה" והיה עורכו הראשון במשך כ- 10 שנים. פרסם מספר ספרים מקצועיים בנושאים הקשורים לדרכי הכתיבה המדעית של עבודות אקדמיות ושל מאמרים מדעיים. בני המשפחה המורחבת הענֵפָה של האם, אביגיל אפרתי (סוקולוביץ') מבית מרגולין, גדלו מילדותם על סיפורי ההרפתקאות והעלילות של הסב, רֶבּ מנחם-מנדל מרגולין שעלה מאודיסה ליפו, ביצע גיחה בת 10 שנים לארגנטינה וחזר לחיפה. הסיפורים מציתי הדמיון האלה היוו את הדחף לכתיבת הספר "מספרד לפלשתינה", המתאר את תולדות משפחת מרגולין. החיים בחדרה והזיקה החזקה לזיכרון יעקוב, השרות הצבאי, הנסיעות ברחבי העולם והקשר לים - היוו השראה לנושאי הסיפורים הקצרים שכתב. חלק מסיפורים אלה - נמצאים כאן. ד"ר אפרתי נשוי, אב לשלושה ומתגורר בנתניה.