“הרבה זמן לא קראתי ספר שרדף אותי, שלא הניח לי, ספר שמציק, מעיק, ולוחש לי כל הזמן: "תמשיך לקרוא, תמשיך לקרוא!", ספר שגורם לידיים שלי לרעוד ולאצבעות לקמט את הדפים ולמפרקי האצבעות להלבין כשאני לוחץ על הכריכה בעוצמה.
ספר שנדבק לי ליד ומצטרף איתי לשירותים, לאמבטיה, לשיעור, לארוחה.
ספר שייתקע לי בראש, ספר שאני עדיין אהרהר בו גם לאחר שבוע מאז סיום קריאתו.
אבל הנה.
מצאתי את הספר הזה.
"נחל- שלדים".”
